הקדמה

עמוד:13

הקדמה 13 התעלה, לא תוכל להגיע ליעד שלך . " אם תגיד שלנהוג אל התעלה זה כל מי שאתה, אומר לך : "זה לא מי שאתה, אלא זו הדרך שבה אתה נוהג במכוניתך . אתה אומר שאתה רוצה שניסע צפונה לכיוון ניו יורק, אבל יש לך הרגל לכוון את המכונית לתעלה, ומשם לחוף ולתוך הים . אם תנהג בדרך כזו, אנחנו ניתקע, ואתה לא תמצא את עצמך בניו יורק . " אם המטופל יפנה אל מעקף בדמות חרדה, וסתו את החרדה, ואז חזרו להתמקד ברגשות . אם המטופל יפנה אל מעקף בדמות הגנה, עזרו לו להבחין בהגנה, לוותר עליה, ולחזור להתמקד ברגשות שלו . אם הוא ממשיך לפנות אל חרדות והגנות, הוא לא ישיג את המטרות שלו בטיפול . הקשר בין סבל למשימה הטיפולית כפי שתאוריית מיינדפולנס טוענת, איננו נמנעים מהמציאות או מרגשותינו מדי פעם ( 2003 Safran, ) , אלא יוצרים את סבלנו ואת הסימפטומים שמהם אנו סובלים מרגע לרגע לאורך כל היום . לכן, מרגע לרגע עלינו לעזור למטופל לראות את ההגנות שיוצרות את סבלו . אפשר לחשוב על טיפול כמעין מדיטציית מיינדפולנס מודרכת . אנו עוזרים למטופלים לשים לב למציאות ברגע הנוכחי, לחוויה הפנימית . בכל פעם שהמטופל מתעלם מחייו הפנימיים באמצעות שימוש בהגנה, אנו עוזרים לו לראות את ההגנות ולחזור להתמקד ברגשות . כשהוא מוותר על ההגנות, הן מפסיקות ליצור את סבלו, והוא יוצר קשר עם עולמו הפנימי . בכל פעם שהוא שם לב למציאות ברגע זה, הוא נהיה נוכח יותר ( 1998 Eigen, ) והופך למאוחד עם האמת הרגשית ברגע הנוכחי ( 1970 Bion, ) . כדי לעשות זאת חייב המטופל לוותר על הגנותיו ולהכיר ברגשות שמהם הוא פוחד ונמנע . באמצעות שתי בחירות אלו מצטרף המטופל למטפל ביצירת מערכת יחסים משותפת לשינוי : הברית הטיפולית . עם הבנה זו של הקשר הסיבתי, המטרה הטיפולית הופכת ברורה : לעזור למטופל לראות את ההגנות שגרמו לסבלו ולוותר עליהן . בכך שירגיש את

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא