|
|
עמוד:9
הקדמה 9 מקור הסבל כדי להתחיל, עלינו למקד את השאלה הבסיסית : מדוע אנחנו סובלים ? רק באמצעות הבנת הסבל אפשר לפתח מודל קוהרנטי לטפל בו . וכדי להבין סבל מהו, עלינו להבין מהו ההבדל בין כאב וסבל . כאב הוא בלתי נמנע בחיים — כל מי שאנחנו אוהבים ימות, וכל מה שיש לנו יאבד, או לפני או ברגע מותנו . אנחנו יכולים להגיב לכאב הבלתי נמנע בחיים בשתי דרכים . האדם שלבו נשבר ומוותר על אהבה נותר עם לב ריק . לאדם עם לב שבור, אשר ממשיך לאהוב, יש לב מלא, מתוך ידיעה שאת כל אהובינו נאבד דרך מוות או פרדה . זו הסיבה שיש רק שני סוגי לבבות : לבבות ריקים ולבבות אוהבים . נדרש אומץ כדי לעמוד מול אובדן בלתי נמנע, ולמרות זאת להמשיך לאהוב ולהיות פתוחים לחיים . המציאות של אובדן ואכזבה מובנת בכל מערכת יחסים . כל אחד מאתנו רוצה משהו מכל אדם בחיינו . ובכל זאת יכולים יקירינו לעשות רק אחד מתוך שלושה דברים . הם יכולים לעמוד בציפיותינו, להשהות או לאכזב . הם אינם יכולים לרצות תמיד את מה שאנחנו רוצים . וגם אם הם רוצים להיענות לרצוננו, ייתכן שלא תהיה להם היכולת . הקונפליקט בין תשוקה למציאות טבוע בקיום האנושי . אנחנו נמנעים מהכאב בחיים בעזרת שימוש בהגנות, אשר גורמות לנו לסבל . במקום לעמוד בפני המציאות אנחנו נמנעים ממנה, כשאיננו מצליחים להתמודד עמה באופן יעיל . לכן אמר הבודהה שמערכת היחסים שלנו עם התשוקה היא מקור הסבל : השתוקקות למה שלא יכול להיות שלנו, למה שאינו קיים במציאות, גורם לנו לסבל . כשהתשוקות שלנו פוגשות את המציאות, אנחנו מבינים שאנשים אינם רוצים את מה שאנחנו רוצים, הם לא יכולים לתת לנו תמיד את מה שאנחנו רוצים, והפנטזיה שלנו שונה מהמציאות . כתגובה אנחנו חווים רגשות וחרדה . אנחנו יכולים לחוש את כל הרגשות והחרדה שמעוררת המציאות באופן שיאפשר לנו להתמודד אתם אם נכיר בהם, או שנימנע מלהכיר במציאות ונתעלם מרגשותינו . אולם הימנעות — היא היוצרת את הסבל שלנו . כאב מאובדן, מחלות ומוות הם בלתי נמנעים,
|
|