|
|
עמוד:12
12 ציפור מסוימת בניו זילנד . העניין ריתק אותי כל כך, שהתחלתי לחפש מידע נוסף על האירוע המוזר . העמקתי בסיפור, ואיכשהו הפכתי אותו לשלי . קצת אחר כך הפתעתי את עצמי כשסיפרתי אותו לחבריי . היו אלו סימנים שאי-אפשר לטעות בהם, שהורו על כך שעד מהרה אמצא את עצמי לכוד באיזשהו מגדלור מבודד, ושאהפוך למשהו דומה לגיבור של הסיפור המענג של ריי ברדברי, The Fog Horn ( "צופר הערפל" ) , שבו מפלצת ימית נענית לקול ולאור של מגדל ועולה מן המעמקים, אחוזה ברצון לחבק אותו . יש משהו יפהפה ופראי בארכיטקטורות הפרועות הללו . אולי כיוון שאנו חשים שמדובר ביצורים גוססים . אורותיהם כבים, גופם מתפורר . ואף שרבים מן הזקיפים הללו ממשיכים להיות מסורים לביצוע משימתם ולהאיר את המים, הרי שטכנולוגיות התקשורת הימית החדשות גורמות לכך שפעולתם תהפוך היום בהדרגה למיותרת . הספינות אינן צריכות להיות עוד תחת ההשגחה הרומנטית שלהם, והגיע זמנם של מדריכים חדשים – לוויינים החגים סביב כדור הארץ, ניווט באמצעות ג'י-פי-אס, סונרים, מכשירי מכ"מ – כדי לגרום לנו לשכוח שהמגדלורים היו בית ומקום עבודה לגברים ולנשים, שבמקרים רבים נותרו אלמונים . עם חלוף הזמן גדל מספר אלו המוסבים לפעולה אוטומטית . אחדים מהם נוטשים את ייעודם המקורי והופכים ליעדים תיירותיים . אחרים, שמזלם שפר עליהם פחות, מפורקים בלי שום סנטימנטים . רוב מפעילי המגדלורים, סמלים להשגחה ולהגנה, הותירו את מטלותיהם מאחור . אף כי צורת החיים הזאת עומדת להיעלם, יישארו בידינו הסיפורים שלהם . חורבות בצורת מילים מתקופה שבה היסוד הטכני והיסוד ההירואי היו היינו הך . שכן במגדלורים, ובמיוחד באלו המבודדים, בני האדם היו תמיד נתונים לחסדיו של הטבע . כך שהספר הזה אינו רק ספר על אודות מגדלורים . הוא גם דרך לראות את עצמנו נשקפים במראה של המצב האנושי, לשאול את עצמנו באשר לחוויית החיים בבדידות, להכיר בתלות של האחרים באתגר ההישרדות, לחקור את מיני הסבל והגדולה שאנו מסוגלים להגיע אליהם בתנאים קיצוניים . הריק שאנו חשים כשאיננו מוגנים בידי הדומים לנו, הוא עבור אחדים גיהינום של ממש . לעומת זאת, עבור אחרים, כמו צ'רלס בוקובסקי, "הבידוד הוא הפרס . " ז'ול ורן כתב את רומן ההרפתקאות ה מ ג ד ל ו ר ב ס ו ף ה ע ו ל ם בהשראת מגדלור קטן, שהאיר זמן-מה בפטגוניה בסוף המאה התשע-עשרה . הוא תיאר את האי אֶסְטָדוֹס
|
|