איך נראים חיים מושלמים?

עמוד:10

10 שנה ישאלו אתכם ׳איפה הייתם בצבא ? ׳ או ׳אתם נשואים ? ׳ או ׳יש לכם ילדים ? ׳ ואתם תמלמלו בהתנצלות משהו על כך שלא הייתם ביחידה מיוחדת, שאתם גרושים או שאין לכם ילדים, ואנשים יביטו עליכם בבוז : ׳פחחח, זהו ? זה מה שאתם שווים ? ׳ ״למעשה, כשאתם חושבים על זה, לפי התיאור של המנהל, אפילו הוא לא טוב מספיק� מנהל בבית ספר ? זהו ? פחחחח��� ״כמובן, להיות טייס, לוחם בסיירת, איש פיתוח — אלו דברים נפלאים וראויים� אבל למה להיות מורה בבית ספר זה לא להיות ׳ישראלי למופת׳ ? למה להיות אחות בבית חולים זה לא ׳נחשב׳ ? למה להיות טבח, אינסטלטור, קוסמטיקאית, רקדן, אנליסט או איש מכירות — זה לא יופי של דבר ? איך היו נראים החיים שלנו ללא כל האנשים האלה ? למה אנחנו צריכים לשפוט אדם — גבר או אישה — על פי מצבו המשפחתי, מספר הילדים שלו או המקצוע שלו ? ״כל הזמן אתם שומעים בבית הספר שזה לא בסדר לנהוג בבריונות כלפי ילדים חלשים, מכוערים, שמנים� אומרים לכם שזה לא ראוי לעשות חרם חברתי, שכל העניין הזה של מקובלים ולא מקובלים הוא מטופש� ואז תראו את המנהל שלכם, מציג לכם את העולם ומסווג אנשים לראויים וללא ראויים : ישראלים למופת וסתם ישראלים� מלח הארץ וסתם מלח שולחן� לוחם בגולני זה בסדר אבל אפסנאי זה לא ? אישה עם ילדים זה בסדר אבל אישה בת ארבעים ללא ילדים זה לא ? אישה עם קריירה זה מצוין אבל אישה ללא קריירה זה לא ? אם עשית אקזיט אתה בסדר ואם לא, כנראה אתה סתם סטארטאפיסט קשקשן שחולם חלומות� ומה אם לא הצלחתם בפעם הראשונה — אז אתם כישלון ? ״לפחות רבע מכם לא יגיעו לפגישת המחזור שלכם כי תתביישו שלא הרווחתם מספיק כסף או לא עשיתם שום דבר חשוב — לא הייתם טייסים, לא הנפקתם חברה בבורסה, לא הקמתם משפחה, לא קיבלתם ג׳וב חלומות� הבריונות והחרם רק ישנו צורה בעוד עשרים שנה, כשתהיו מבוגרים, אבל הם עדיין יהיו שם� ״והאמת העצובה היא שמי שיתעלל בכם יותר מכולם, הוא אתם בעצמכם� ״כי מה אם אתה לא סטארטאפיסט, יוצא יחידת מודיעין מובחרת, אלא בוחר

אוריון הוצאה לאור


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר