|
|
עמוד:14
14 יורם פריד ׀ גדעון ביגר 7 דיוויד ברוקס ( Brooks ) הסביר ושל האדם או הישות המאיימים . שכדי להבין את המושג "ביטחון" יש לענות על השאלות הבאות : ביטחון עבור מי ? ביטחון עבור אילו ערכים ? כמה ביטחון ? מפני אילו איומים ? על ידי אילו אמצעים ? באיזה מחיר ? באיזו תקופת זמן ? הוא הוסיף וציין ש"ביטחון" יכול לבטא מובנים שונים מאוד 8 עבור אנשים שונים בהתאם לזמן, למקום ולהקשר . הביטחון, אם כן, לאו דווקא מצביע על מציאות אובייקטיבית . מדובר בתהליך של הבניה חברתית שבו משתתפים גופים שונים — פוליטיים, כלכליים, צבאיים וכדומה . כפי שהגדיר זאת בלזאק ( Balzacq ) , מדובר בסוכן ההופך נושא מסוים לאיום קיומי ובכך מאפשר להנהגה הפוליטית לנקוט צעדים יוצאי דופן כדי להתמודד 9 כלומר "תפיסת הביטחון" של מדינה היא סך עם חוסר הביטחון . הפעולות שאותה מדינה מחליטה לנקוט כדי להתמודד עם איום כלשהו העומד בפניה . פעולות אלו הן לאו דווקא צבאיות . דוגמה להבניה זו ניתן למצוא כבר בתנ"ך ( שמות א ח - י ) , שם נכתב : "וַיָּקָם מֶלֶךְ – חָדָשׁ, עַל – מִצְרָיִם, אֲשֶׁר לֹא – יָדַע, אֶת – יוֹסֵף . וַיֹּאמֶר, אֶל – עַמּוֹ : הִנֵּה, עַם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל – – רַב וְעָצוּם, מִמֶּנּוּ . הָבָה נִתְחַכְּמָה, לוֹ : פֶּן – יִרְבֶּה, וְהָיָה כִּי – תִקְרֶאנָה מִלְחָמָה וְנוֹסַף גַּם – הוּא עַל – שֹׂנְאֵינוּ, וְנִלְחַם – בָּנוּ, וְעָלָה מִן – הָאָרֶץ" . כלומר פרעה לקח בעיה דמוגרפית – חברתית והפך אותה לבעיה ביטחונית על סמך הערכה לא מבוססת שאולי בעתיד תהיה מלחמה ובני ישראל יצטרפו לתוקפיה של מצרים . 7 . Simon Dalby , " Ecopolitical Discourse : ‘ Environmental Security' and Political Geography", Progress in Human Geography 16 : 4 ( 1992 ) : 505 - 504 David J . Brooks , " What is Security : Definition Through Knowledge . 8 Categorization", Security Journal 23 : 3 ( 2010 ) : 225 - 239 Thierry Balzacq , " The Three Faces of Securatizaion : Political Agency, . 9 Audience and Context", European Journal of International Relations 181 : ) 2005 ( 2 : 11
|
|