הקדמה

עמוד:8

8 יורם פריד ׀ גדעון ביגר ובעיקר הפצצות מהאוויר — בזמן מלחמה, היות שפגיעה בהם פירושה פגיעה קריטית ביכולתה של המדינה להמשיך בלחימה, הן 2 יתר על כן, מבחינת הכוחות הלוחמים והן מבחינת העורף האזרחי . פגיעה כזו תשפיע על יכולתה של המדינה להשתקם אחרי המלחמה ולחזור לחיי שגרה . מחקרים העוסקים בהגנה על "תשתיות קריטיות" כגון רשתות תחבורה, חשמל, מים, תקשורת, תעשיות חיוניות וסכרים זכו לתשומת לב רבה בשנים האחרונות, בעיקר בעקבות איומי הטרור העולמיים והעלייה במודעות לנזקים הסביבתיים הגלובליים 3 עם זאת מחקרים אלו עוסקים בעיקר שגורמים שינויי מזג האוויר . באמצעי המיגון השונים הקיימים כיום, המאפשרים למגן תשתיות אלו ( מפני הצפות, רעידות אדמה, גניבות, חדירות סייבר ועוד ) , אולם הם אינם דנים בשאלת תכנון המיקום של המפעל כשלב ראשוני והכרחי בהגנה עליו . ספר זה עוסק בתפיסה, בעקרונות ובפעילותו של צה"ל בעשור הראשון לקיומה של המדינה, בכל הקשור להכוונת התעשייה האזרחית והתשתיות הלאומיות ובכל הנוגע לתכנון הגיאו – פיזי שלהן . לאור החשיבות הרבה של התעשייה והתשתיות בניהול המלחמה ובשיקום המדינה בעקבותיה, וכמי שראה את עצמו כאחראי על הגדרת צורכי הביטחון הלאומי, דרש צה"ל שתכנון 2 . כיום ניתן להוסיף הגנה מפני פגיעת טילים ארוכי טווח והתקפות סייבר על מתקני תשתית . כיוון שהמחקר עוסק בשנות ה – ,50 המיקוד שלו יהיה בהגנה מפני הפצצות אוויר ותקיפות קרקע . 3 . : Alan T . Murray and Tony H . Grubesic ( eds . ) , Critical Infrastructure Reliability and Vulnerability, Berlin : Springer , 2007 ; Claudia Aradau, "Security that Matters : Critical Infrastructure and Objects of Protection", Security Dialogue 41 : 5 ( 2010 ) : 491 - 514 ; Irene Casas, Eric Delmelle and Justin Yates , " Geographic Characteristics of a Network Interdiction Problem", GeoJournal 81 ( 2016 ) : 37 - 53

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא