|
|
עמוד:14
חזוניאל טויטו | רימון כשר 14 חב"ד בלובאויץ ( "צבוע ‑‑ אל" בסיפוריו ) למד חסידות ודבק בה, והפך למשורר, מגיד ודרשן הנודד מעיר לעיר ודורש לפרנסתו . בשליחות הרבי הגיע לעיר הפלך ויטסבק, שם שהה שלוש שנים ( 1858 ‑ 1861 ) , פשט את בגדי החסידים שלבש, ולבש בגדים אירופאים . בוויטסבק למד שפות זרות כשהוא לומד שוב ובעיון את ספרי ההשכלה שרכש . משם הגיע לעיר הגדולה אודסה, לימד בה עברית בבתי עשירים, השתלם בשפות ובמדעים והתרועע עם משכילי העיר . באודסה סמולנסקין הופך רשמית לסופר מוערך . תחילת כתיבתו בכתב העת המליץ , שם כתב את הקונטרס "ביקורת תהיה" ( תרכ"ז ) , שבו ביקר את המשורר מאיר הלוי לטריס שתרגם את החלק הראשון של פאוסט . במקום זה גם הדפיס את חיבורו הגמול , סיפור שבו מתקומם סמולנסקין נגד המתבוללים היהודים המתכחשים ליהדותם ודתם . בשנת 1863 עבר לגרמניה ולאוסטריה ונפגש עם רבנים, חוקרים ועסקנים, אורתודוקסים ורפורמים . לבסוף השתקע בווינה, כמנהל מחלקה עברית בבית דפוס גדול . ב ‑‑ 1874 יצא לעמוד על מצב היהודים ברומניה ודיווח על כך לחברת "כל ישראל חברים" . בשנת 1867 נודד סמולנסקין לפראג, שם הוא מכיר את רב העיר, החוקר הגדול ר' שלמה יהודה ראפאפורט ( שי"ר ) , שאז כבר נתאכזב מן המשכילים המתפקרים ומן החוקרים ה"חופשים" שנשתחררו מהמסורת הדתית עד שהגיעו לחלל את הקודש . עיקר פועולו ב ‑‑ 18 שנותיו בווינה היה הירחון העברי החשוב השחר , שאותו ערך במשך שבע ‑‑ עשרה שנה במסירות אין קץ ( 1868 ‑ 1885 ) . קלוזנר מגדיר ירחון זה כ"ירחון לוחם", שכן לוחם הוא בשתי חזיתות : בחשוכים, ב"חסידים השוטים" מחד גיסא, ובמתבוללים מאידך גיסא . הוא הצליח לדרבן את הכותבים ב השחר להביע את זעקתם במלוא העוז והאומץ וללא כל מורא . השחר כלל 12 כרכים ובו ממיטב יצירותיו של סמולנסקין ושאר הוגים ‑‑ סופרים של אותה עת כיהודה ליב גורדון, משה ליב
|
|