|
|
עמוד:11
11 תשוקת המבט המודרני, והתמכרויות מסך עוסק בלידת העצמי הפוסט – מודרני . העצמי המודרני מוצג דרך דיאלוג דמיוני בין משה גרשוני ורמברנדט, בעוד הדוגמה הממחישה את העצמי הפוסט – מודרני היא ההתמכרות למסך בכלל ( טלפון, מחשב, טלוויזיה ) וההתמכרות לפורנוגרפיה אינטרנטית בפרט ; עצמי אחדותי ואינטימי מעומת עם עצמי קולאז'יסטי ומנוכר . פרק קצר, לבן על לבן, מקצין את הדיון במסך כמרחב שבו נפגשת החוויה הגופנית עם "החור הלבן" הרוחני . ציור המונוכרום מתפרש הן כנוכחות קונקרטית שאינה ניתנת לחשיבה בשל החפציות האלמנטרית שלה, הן כריק מדיטטיבי שאינו ניתן לחשיבה בשל היותו מפשט כל כך . את כתיבתו של הפרק המבוגר בין הגילים התחלתי בגיל שישים . הנחתי אותו בצד לכמה שנים, וסיימתי בגיל שישים ושש . בגרות היא גיל רפלקסיבי, והמחשבה דורשת זמן . המבוגר אינו מצב נתון או שלב שמגיעים אליו, אלא עבודת מחשבה יומיומית, ועל כן הפרק אינו מנסה לסכם את אפיוני המבוגר אלא לעורר את "עבודת המבוגר", להזמין מחשבה מבגרת . הפרק הזה הוא יותר אנליזה עצמית מכל פרק אחר . פרק הסיום - מבט אחרון לאחור - כשמו כן הוא : עם תום הסיור המודרך במוזיאון הווירטואלי של תשוקת המבט, לקראת היציאה, מתגלית תערוכה של ציור אחד, המסכם בדרכו את הספר כולו .
|
|