הקדמה

עמוד:12

12 טל מלר במחקר שנעשה לפני הכתיבה הבנתי שה"נתינה" מצד המשפחה מתורגמת לא פעם לתביעה מהנשים, והיא שמעצבת את התנהלותן . הזדקקותן של נשים אלה ל"נתינה" מכפיפה אותן לפיקוח כוחני היוצר בהן צייתנות, בהתנהלותן הגלויה לפחות . עם זאת, מנעד היחסים בין תמיכה לפיקוח מאפשר לנשים לנהל משאים ומתנים הקשורים לחייהן ולהפגין אוטונומיה למרות הפיקוח ההדוק ; אך התמיכה קשורה לתמורה בדמותן של צייתנות ושל קבלת הפיקוח . מכלול גורמים משפיע על קשר זה, ובהם מדיניות הממשלה, תהליכי ניעות בחברה, כוחות שמרניים, מוסדות דת והמשפחה . נשים אלה נוקטות דרכי התמודדות משלהן ומגייסות משאבים שונים כדי לאפשר לעצמן ולילדיהן לחיות בדפוס משפחתי "חדש" החורג מהמבנה המסורתי המקובל . מצבן של הנשים מגביר את תלותן במשפחותיהן ובקהילה ומזין הסדרים פטריארכליים מקומיים, אשר בעטיים על פי רוב גובר דיכוין . אימהות יחידניות פלסטיניות אזרחיות ישראל נתקלות בקשיים מרובים שמקורם גם בתפיסות המקובלות בחברה שבה הן חיות ובמבנה הפטריארכלי המאפיין אותה, וכן בחסמים מבניים, בהדרה ובאפליה המעוגנים במבנה החברה בישראל . ספר זה מבקש לתרום להבנתן של מגמות שינוי ושמרנות המתרחשות זו לצד זו בחברה הפלסטינית בכללותה, מגמות שחלחלו גם למשפחות הפלסטיניות בישראל .

רסלינג


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר