|
|
עמוד:13
1313 על ההוויה החברתית מבקש לשתף בהן אחרים . לפיכך, בסופו של כל פרק אני מנסח את התובנות והתזכורות המרכזיות שעולות ממנו . הבירור הפילוסופי שאני עורך כאן לכמה השקפות עולם חברתיות משיק בנקודות מגע שונות לכמה תחומי עיון פילוסופיים הזוכים לכותרת שונות כגון "פילוסופיה פוליטית", "הרעיון המדיני", "תורות מדינה", "אידיאולוגיה פוליטית", "פילוסופיה חברתית","תיאוריה חברתית" ואף "ההיסטוריה של הרעיונות" . בשונה מהנעשה בהם בדרך כלל, המגמה שלי כאן מוגבלת יותר : לחלץ תובנות ותזכורות פילוסופיות על טבעם החברתי של בני אדם ועל טבעה של ההוויה החברתית שלהם באמצעות בירור פילוסופי שנערך להשקפות עולם חברתיות . תובנות ותזכורות פילוסופיות אינן הסברים . הן אמירות בנאליות על היבטים שונים של ההוויה הנתונה לנו, שבזרם השוטף של החיים איננו עוצרים כדי לשים לב אליהם ולמשמעותם עבורנו . העצירה וההתבוננות בהם מן המבט המשקיף שנוצר על ידי השקפות עולם חברתיות מאפשרות לייחד תשומת לב למשמעותם בהוויה האנושית שאנו חיים בה . שער כניסה עתיק השקפות העולם החברתיות של ירושלים ואתונה מייסדות את השיח החברתי הרעיוני במערב ומאצילות עליו . מבחינה זו, השיח הרעיוני שדרכו השקפות עולם חברתיות נוצרות ונדונות שונה מהשיח המדעי . במדע ניכרת התקדמות רעיונית וטכנית, שבמהלכה הישן נזרק בפני החדש . תיאוריות מדעיות עתיקות הן בעלות עניין רק לחוקרי היסטוריה של המדעים, לא למדענים של ימינו . לעומת זאת, השקפות העולם החברתיות העתיקות של ירושלים ואתונה מאצילות על השיח החברתי הרעיוני במערב בדומה לאופן שבו ילדותם של בני אדם מאצילה על חייהם בבגרותם . בתור שכאלה הן יוצרות שער כניסה עתיק לשיח חברתי ורעיוני במערב, הנפוץ גם בימינו . חשוב להדגיש שהבירור הפילוסופי שאני עורך כאן להשקפות העולם החברתיות של ירושלים ואתונה אינו דומה לביקור במוזיאון ארכיאולוגי שמאפשר לצפות בהריסות ובשחזורים של חרסים עתיקים . הוא מכוון לעמוד על משמעותן של ההשקפות דרך מושגים הרווחים בימינו . בירור פילוסופי כזה הוא בירור פרשני . הוא שונה מהאופן שבו טקסטים אלה מוסברים מבחינה היסטורית על ידי חוקרים מלומדים, הבקיאים בשפות המקוריות שבהן הם נוסחו ובתרבות שבה הם צמחו ונדונו . בשונה מכך, הקריאה שלי בטקסטים האלה
|
|