|
|
עמוד:8
8 יובל לוריא היא פילוסופית . הן מכונות באופן ציורי על שם שתי ערים עתיקות המסמלות את מוצאן ההיסטורי ואת זהותן התרבותית : "ירושלים ואתונה" . יחדיו הן מעצבות שער כניסה לתרבות המערב ולמאמץ הרעיוני המתמשך בה לאורך השנים לנסח ולבסס השקפת עולם חברתית . 2 הרעיונות והתובנות שעולים מהשקפת העולם החברתית של ירושלים מתוארים ומבוררים בשלושת השערים של החלק הראשון של החיבור, וזאת לפי ביטוים בנרטיב התנ"כי המוליך לקבלת התורה על ידי בני ישראל וכינון צורת החיים החברתית – דתית שלהם . אלה העולים מהשקפות העולם החברתיות של אתונה מתוארים ומבוררים בשלושת השערים של החלק השני של החיבור, וזאת לפי הצגתם בהגות מופשטת של שלושה פילוסופים יוונים מהעת העתיקה שדנים בדרך החיים החברתית הפוליטית הרצויה לבני אדם . כל שער נחלק לשני פרקים וניתן לקריאה בפני עצמו . בפרק הראשון אני מתאר ומבאר את עיקרי השקפת העולם החברתית העולה מהטקסט, מבהיר את המושגים הבסיסיים שדרכם היא מובעת ועומד על התפיסות הרעיוניות על בני אדם וחברה המבוטאות בה . בפרק השני אני עורך בירור פילוסופי למשמעותם ותוקפם של הרעיונות המוצגים בה ועומד על הדמיון והשוני בינה לבין השקפות עולם חברתיות מודרניות . ארבע מטרות פילוסופיות מונחות ביסוד הספר : הראשונה היא לעמוד על הדרך הרעיונית והמושגית של יצירת השקפות עולם חברתיות בתרבות האנושית ; השנייה היא לברר את משמעותן ותוקפן של השקפות העולם החברתיות של ירושלים ושל אתונה המעצבות שער כניסה רעיוני לניסוחן של השקפות עולם חברתיות בתרבות המערב ; השלישית היא לספק כניסה מונחית להיכרות עם קסמי הפילוסופיה ולאופן שבו ניתן לברר באמצעותם את משמעותם, מעמדם ותוקפם של רעיונות, תפיסות, מושגים, ערכים ומנהגים המונחים ביסוד חיינו ; הרביעית היא לעמוד על משמעותו של מאמץ רעיוני רב – משתתפים בהיסטוריה של המערב לפתח השקפות עולם חברתיות על ההוויה האנושית החברתית הנתונה לנו, ועל מה שניתן ללמוד ממנו על עצמנו . צורות חיים חברתיות למילים "חברה", "חיבור" ו"חברים" שורש לשוני משותף . לאזכר זאת בדיון פילוסופי המוקדש לבירור משמעותן של השקפות עולם חברתיות בתרבות המערב הוא להבהיר את קשריו המשפחתיים של המושג של חברה, כפי שהם
|
|