|
|
עמוד:11
11 סיפורים שסיפרו לי ההרים ההליכה היומיומי שלי לא הרחק מביתי, השטח הבנוי של השכונה הפרברית הכפרית שאני גר בה נושק לשטח הפתוח של הרי ירושלים . בתי השכונה המודרנית צמחו ממעברה שהייתה לכפר עולים שנבנה לצד כפר ערבי נטוש . הם נפגשים עם החורש הטבעי וחורש האורנים הנטוע, עם כרם הזיתים העתיק, הטרסות החקלאיות שאיש אינו יודע מתי נבנו לראשונה, המעיין שנקבה חצובה מזינה את הבריכה הקטנה שלו והשומרות המרובעות והעגולות . בוקר- בוקר, בצאתי מביתי ובכל אשר אלך, אני עובר בנוף הרי ירושלים ומתבונן בו . שנים רבות אני מנסה לזהות, לנתח ולהבין את שרידי העבר בנוף ההווה, ובלשון ציורית יותר, לדובב את הנוף ולהקשיב לסיפורים שהוא יכול לספר . ספר זה הוא פרי של שילוב בין החוויה האישית ובין הלימוד המדעי של נוף תרבותי בחלופות הזמן . בחלקים מסוימים גובר הניתוח המדעי המבוסס על מקורות שונים, ובחלקים אחרים צועדת קדימה ההתבוננות האישית והפרשנות הנסמכת עליה . מתוך השילוב הזה בכוונתי להציג באמצעות מקרי מבחן אחדים את הדרך שבה אני מתבונן בנוף הרי ירושלים, הנוף שבו גדלתי כאדם והתפתחתי כחוקר . זהו נוף תרבותי שכל מי שעבר בו ופעל בו הטביע בו את חותמו . נוף שעבר גלגולים רבים משחר ההיסטוריה, כשהיה אולי מכוסה בחורש ים תיכוני טבעי, ועד ימינו . טבעו של הנוף שהוא אוצר את השינויים המתרחשים בו . אם בתקופה אחת נבנה קיר, נערם גל אבנים או נחצב מזקף סלע, הם נוכחים גם בתקופות הבאות . לעתים הם משמשים גם בתקופות האלה ולעתים הם רק נוכחים-אילמים, חוצצים בין חלקות, או פשוט עומדים שם "כאבן שאין לה הופכין" פשוטו כמשמעו . קל לנו להבין שבני תקופות מאוחרות הרסו את מה שקדם להם, והדבר נכון בייחוד בעולם המודרני . ואף על פי כן, אם בתקופה מסוימת נבנה יישוב, נסללה דרך או הותקנו מתקני העשרה ואיסוף מים במקום נביעתו של מעיין, הם הוסיפו לשמש לעתים קרובות גם בתקופות מאוחרות
|
|