|
|
עמוד:11
11 מלחמת האומות החלשות - כרך א׳ באוניברסיטת קולוראדו בבולדר, האיר ומאיר את דרכי בנבכי ההיסטוריה המצרית קרוב לארבעה עשורים . בקיאותו המופלאה בהיסטוריה הפוליטית של הארץ, שליטתו במקורות, נכונותו לסייע בכל שלב משלבי העבודה, הדיונים, הוויכוחים וחילופי הדעות עמו, שימשו ומשמשים לי סדנת מחקר שאין מעולה ותובענית ממנה . אין שיעור לחוב הגדול שאני חייב לו על עצותיו, תובנותיו וקריאות התגר המועילות והמפרות . פרופסור חגי ארליך, מאוניברסיטת תל – אביב, מלווה את עבודתי למעלה מארבעים שנה . הוא עבורי מקור בלתי נדלה לאספקת מידע וכלי עבודה חיוניים להבנה מעמיקה יותר של מצרים במלחמה בהקשריה האירופאיים, המזרח תיכוניים והאפריקאיים . עצתו, ידידותו ועידודו הם נכסי צאן ברזל בשבילי . פעם אחר פעם הוא העמיד אותי על פגמים ושגיאות שהוא חשף בעבודתי ואילץ אותי לשוב ולבחון את ממצאיי ומסקנותיי . הוקרה מיוחדת ומתמשכת אני חייב לעמיתי ולידידי פרופסור מוסטפא כבהא מהאוניברסיטה הפתוחה . כמעט בכל נושא הקשור למחקר ולחיבור פרקי הספר נזקקתי לעזרתו . היכרותו המופלאה את ההיסטוריה של מצרים והעולם הערבי במאה העשרים, בקיאותו האנציקלופדיסטית בנבכי ובנימי האישים, הכוחות והתנועות המחוללות את ההיסטוריה הזו והמניעות אותה, ובמיוחד שליטתו המרשימה בכל רזיה של השפה הערבית הספרותית והמדוברת, כולל המצרית המדוברת, היוו מפתח הכרחי ומתמיד לפענוח ולפרשנות של טקסטים רבים בהם עשה ספר זה שימוש . סיוע מיוחד הוא הגיש לי בפיצוח המשמעויות המורכבות של הטקסטים החזותיים והמאוירים ( תמונות וקריקטורות ) . עמיתים רבים אחרים נרתמו לסייע לי בשלביהן השונים של עבודת המחקר והכתיבה . הם האירו את עיני לגבי סוגיות היסטוריות שונות הנוגעות למצרים, לעולם הערבי, לאירופה ולעולם הרחב בתקופת מלחמת העולם השנייה . לא אוכל להודות אלא לקומץ מהם . אני שמח לציין את עזרתם ונדיבותם של הפרופסורים והפרופסוריות, מהארץ ומהעולם, רוג'ר אוון, עמי איילון, ניר אריאלי, ז'ילבר אשכר, ג'ואל ביינין, אנה בלדינטי, און ברק, אורית בשקין, ג'ואל גורדון, גרשום גורנברג, רמי גינת, מחמוד גנאים, ויליאם גרנארה, יואב דה קפוה, אסתר ובמן, רנה ווילדנגל, פיטר ווין, סטפן ווילד, אייל זיסר, מאיר זמיר, רוברט טיגנור, דיוויד כץ, זכרי לוקמאן, מאיר ליטבק, גץ נורדברוך, פרנסיס ניקוסיה, איימי סינגר, איב טראוט פאול, אולריקה פרייטג, אורי קופפרשמידט, מונה ראסל, לוסי ריזובה ואריק שווי . במצרים, בקהיר, נמצאו לי ידידים ועמיתים שהיו נכונים לשוחח עימי על נושאי העבודה והאירו את תשומת ליבי לעובדות ולמהלכים שנעלמו מעיני . הוקרתי נתונה לפרופסור
|
|