מבוא

עמוד:13

13 מזבח שניים וחצי השבטים 2 עשויים לסייע בהכרת העולם שבתוכו עוצב הטקסט . עם זאת, ( H ) , בחינת היחסים שבין הטקסט ובין החברה שהוא יכול לשרת ולייצג, ועליה הוא עשוי להשפיע, אינה מחייבת זיקת חיבור ישירה ( New 3 כמו כן, אין הכרח שטקסט המשרת חברה בתקופה Historicism ) . מסוימת חובר על ידי אותה החברה מאחר שגם טקסט אשר עוצב בתקופה מוקדמת יכול לשרת אידיאולוגיה של תקופה מאוחרת יותר . לפיכך, יש להבחין בין המסגרות שהטקסט יכול לשרת ובין התקופה שבה הוא חובר . תכלית חיבור זה הנה לתאר את פרשת המזבח מבחינה עניינית ועיצובית, תוך ניסיון להבין את נסיבות חיבורה, מגמתה ורקעה ההיסטורי . עיון זה ייעשה תוך בחינת האלמנטים הבאים : א ) המערכת הלשונית פילולוגית, המהווה אמצעי אובייקטיבי בתיארוך הכתוב . ב ) אפשרות קיומה של זיקה בין-טקסטואלית, אשר תציג את תיבת תהודת הכותב והעשויה להעיד על היכרותו עם המסורות 4 המקראיות שעמדו "בספרייתו" . ג ) המערכת הרעיונית - המגמות האידיאולוגיות, החברתיות, המדיניות והדתיות העולות מהכתוב, העשויות לשקף את המציאות הקונקרטית בה פעל הכותב . מערכת זו תשמש גם אמצעי בקרה ביחס למסקנות העולות משני הסעיפים הראשונים . בחינה זו, המהווה תכלית חיבור זה, עשויה לסייע בפענוח נסיבות כתיבת פרשת המזבח, בראי רקעה ההיסטורי . 2 . קנוהל ( 1993 ) הוכיח את קיומה של אסכולת הקדושה בתורה . האסכולה היא בעלת תפיסות וטרמינולוגיה האופייניות לה וחותמה מופיע במקומות שונים בתורה ולא רק בספר הקדושה . 3 . סטון ( 1979 ) ; ויסר ( 1989 ) ; קליינס ( 1993 ) ; פרדס ( 1999 ) . 4 . זקוביץ ( ,1990 24 - 32 ) שטבע את המושג "ספריה" .

רסלינג


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר