מבוא

עמוד:12

12 גלי דינור אלהינו אשר לפני משכנו" ( פס' 29 ) . קבלת דרכי פולחן המוסכמות על שני הצדדים מהווה תשתית בסיסית לקשר ולזיקה בין שני חלקי העם היושבים בשתי גדות הירדן . יחידה טקסטואלית זו, המתארת מציאות של סוף ימי הכיבוש ותחילת ההתנחלות, על אף צמצומה ( עשרים ושישה פסוקים ) , עוסקת בכמה סוגיות מרכזיות הקשורות בגיבוש ועיצוב העם : התחום הגיאוגרפי-מדיני - תפיסת גבולות הארץ ; התחום הדמוגרפי-חברתי - מהות הקשר בתוך עם, אשר חלק ממנו יושב בארץ, המוגדרת כ"אחוזת ה'" ואילו חלקים אחרים יושבים מחוצה לה ; התחום הדתי- פולחני - קביעת אופי עבודת האל כמחייבת את כל חלקי העם, בכל מקום שבו הם חיים ; התחום החברתי-שלטוני - אופי המנהיגות הרצויה והמתאימה לתקופה שלאחר הכיבוש וחלוקת הנחלות . מטרת המחקר הנה בדיקת העולם המדיני והתרבותי הנשקף מחיבור זה בראי המציאות שאותה הוא יכול לשרת . האם הטקסט משקף דפוסי חיים של ראשית ההתנחלות או של תקופה מאוחרת יותר, קרי תקופת הגלות או שמא, תקופת המעבר שבין סיום הגלות וחידוש ההתיישבות והפולחן בארץ, משמע ראשית הבית השני ? בחינה זו מתבססת על הגישה העקרונית המכירה באפשרות קיומו של פער בין העולם המסופר לבין העולם הכתוב, העשוי לשקף תקופה מאוחרת יותר . לפיכך ייתכן שאף על פי שהטקסט מתאר את סוף תקופת הכיבוש וראשית ההתנחלות, העלאתו על הכתב נעשתה בשלב מאוחר יותר ולמעשה משקפת בעיות המאפיינות את ימי הכותב . כיום, מקובל שההיסטוריוגרפיה המקראית משקפת תקופות 1 לפיכך, גילוי העולם הרעיוני מאוחרות מהתקופות המתוארות בה . של הכתוב וזיקתו לזרמי המחשבה שפעלו ביהודה : האסכולה המשנה תורתית ( D ) , האסכולה הכוהנית ( P ) ואסכולת הקדושה 1 . נאמן ( 2002 ) .

רסלינג


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר