מבוא

עמוד:14

14 אוֹמי לייסנר אך בפועל הנחה זו לא הוכחה מעולם . חוקרים הראו שבשלבים המוקדמים של תהליך האשפוז הכללי של היולדות היו שיעורי התמותה בבתי החולים גבוהות מאלה שבקרב יולדות הבית, בעיקר בשל זיהומים ( 1986 Walzer Leavitt, ) . עם הזמן אומנם ירדו רמות התמותה בלידה גם בתוך בתי החולים, אבל שוב לא הוכח הקשר בין הנתונים ( 1998 , Tew ) . אדרבה, מחקרים אחדים מראים כיום שעצם האשפוז גורר התערבויות רפואיות מיותרות ולעיתים מזיקות, בייחוד עבור האם ( 2011 Cochrane, 2012 ; NICE, ) . למרות זאת, ללידה באשפוז יש תדמית של לידה בטוחה יותר והיא חיה ובועטת עד היום, וגם המאבק בין הרופאים ובין המיילדות נמשך, אם כי הקווים המגדריים שלו היטשטשו מעט ; כפי שנראה בחיבור זה, 2 אפשר למצוא גברים ונשים, מיילדות ורופאים, בעלי דעות שונות . עד כאן התיאור הכללי של המהלך שעברה הלידה בארצות המערב במאה האחרונה ; באשר לפרטים, הוא התרחש בכל מדינה ומדינה בקצב אחר ובצורה אחרת, בהתאם למאבקי הכוחות המקומיים ולאינטרסים השונים - פוליטיים, כלכליים ואף אישיים . בחיבור זה אסקור כמאה שנה של משחקי אינטרסים סביב הטיפול ביולדות בישראל . במוקד הדיון יעמדו החוקים וההסדרים שתרמו והובילו למדיקליזציה של הלידה במרחב המקומי, ובייחוד אותה הוראת חוק שתוארה לא אחת כייחודית לישראל, שנועדה להביא את כלל היולדות לאשפז את עצמן לצורך לידה . בשנת 1953 הוסדר בישראל לראשונה מימון הטיפול בנשים יולדות, וזאת תחת המטרייה של ביטוח סוציאלי לאימהות . על פי סעיף 30 לחוק הביטוח הלאומי, התשי"ד - 1953 ( ס"ח ,137 להלן : החוק ) , לכל יולדת מבוטחת ש"הזדקקה לאשפוז בקשר ללידה" יינתן "מענק לידה" . אותו מענק נועד "להוצאות האשפוז ולרכישת 2 . בעיניי, נכון יותר להבין את המאבק כבין שמרנים לליברלים בכל הקשור לזכויות גוף של נשים ( ראו גם להב, 1994 ) .

רסלינג


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר