|
|
עמוד:14
14 הקדמה הממלכתית, האוצרים בין השאר עדויות על מסירת ילדים לאימוץ ללא ידיעת הוריהם, אינה מותירה עוד מקום לקו הנטוי שבין שתי הסברות - היעדרות או חטיפה - ומחזקת את הטענה לביצוע עוולה . ואולם חשיפת המסמכים תורמת לפתיחת מערכה חדשה במאבק על האמת ועל קביעת קו הסיום של הפרשה . דברי מנהלת היחידה המשפטית לחופש המידע במשרד המשפטים, שליוותה את פתיחת ארכיון המדינה, מלמדים על כך : יש כאן פרשה מדממת שלא הסתיימה, פתיחת המסמכים היא לפיכך הצעד הראשון אך לא בהכרח האחרון בפרשה [ . . . ] ברור לנו שבזה לא נגמר הסיפור . להיפך . הפרסום עשוי להציף דברים חדשים . אין לנו ספק שיתעוררו שאלות נוספות אחרי שנחשוף את המידע שברשותנו . 9 דומה כי בקביעתה זו של המשפטנית אין להצביע על חידוש בפוליטיקה המדינתית בנוגע לפרשה - תיקון שיושג בצעדי הממשלה לעתיד לבוא . למקרא תובנותיהם הסדורות של בועז סנג'רו וסיגל עוזרי-רוייטברג בקובץ זה על התנהלות שדה המשפט והמערכת הפוליטית בפרשה עולה החשש כי התביעה המתחדשת להכרה בסבל המשפחות נותרה נאיבית . אפשר שגם בקביעת נציגת משרד המשפטים גלום עוד מאותה פרקטיקה ריטואליסטית, כלומר יש בה כדי לרמוז על הפקדה חוזרת של המאבק על חקר האמת לאשורה בידי נציגי המשפחות, בני הדור השני והשלישי לעוולה, שמאבקם הוא שהביא לביטול חיסיון המדינה על המסמכים למשך 70 שנה נוספות ולפתיחתם ולחשיפתם לציבור . "השאלות הנוספות", כלשון המשפטנית, היו שם מאז קמה הזעקה לראשונה ב- 1950 על ידי התאחדות התימנים, ומבחינת נציגי המשפחות הן שרירות וקיימות גם בימים אלו . השאלות, שאינן זוכות לפתרונים, 9 . הארץ , 2016 . 12 . ,28 3173963 . 1 / http : / / www . haaretz . co . il / news / education
|
|