|
|
עמוד:11
11 טובה גמליאל ומגמותיו של שדה יצירת הידע הישראלי, המקבעים את הפרשה 5 מחוץ לגבולות הדיסציפלינה, ובכך מחזקים את תיוגה כ"חריג" . בעיניי, פרשת ילדי ישראל הנעדרים כמוה כפרשת דרייפוס, נושאת בנרטיב עוולה המפצל את השיח האינטלקטואלי בישראל ומחייבת להתבוננות עצמית ולחשבון נפש . התבוננותי העצמית היא ארוכת שנים . היא תבעה ממני תביעותיה, והתגלמה ביתר שאת בעבודה רגשית-אתית לכל אורכה של תקופת עריכת האסופה עד לרגעים האחרונים של התקנת כתב היד . ההתבוננות היא שמחייבת אותי כעורכת לנקוט מהלך כפול, להזמינכם הקוראים לדיון נטול פניות ככל שניתן בפרשה הטעונה, ובאותה העת ממש אני מבקשת להיות נודעת, להיוודע לכם בדבר המניע הפנימי - המחולל - זה שבגינו בחרתי מלכתחילה להירתם למען דיון מסוג זה ולתרום לו כמיטב יכולתי . כוונתי כי תהא זו התוודעות גרידא, שאין בה דבר פרט להתוודעות עצמה, להרהור . אקדים לומר על מעמדה של האמת כפי שהיא בעיניי ובעיני רבים מקרב בני הדור השני והשלישי, צאצאי הורים שהיגרו לישראל בעלייה הגדולה של ימי קום המדינה . עבורנו הסיפור שהועבר והתקבל בהורשה משפחתית הוא בגדר המקרה האישי, וככזה הוא ידוע לנו במלוא משמעותו החווייתית . בעודו נושא את תווית העוול בה"א הידיעה, מקרה זה דחוס ועדיין מדמם בזיכרון אבני הנגף של העלייה . העוול, שכבר אינו בר-הדחקה, נחשב בעינינו לאמת טראומטית לאמיתה, שמטיבה אינה נזקקת לאישור כלשהו ומסרבת בעלבון להתגייס להגנת אמינותה . מאז ימי ילדותי עד לרגע זה, מראָהּ וקולה העגומים של סבתי סעדה, אֵם אבי ז"ל, הפכו לדבר שבנפשי ; הם קוראים אליי חזור וקרוא לעשות כל שלאל ידי לזכור ולא לשכוח . דודי חיים, בן הזקונים שלה, היה בשנת 1949 כבן שלוש שנים ובריא להפליא, 5 . הטענה מבוססת על ניתוחו של שנהב ( 2009 ) .
|
|