|
|
עמוד:13
13 התרבות והמרחב השבטיים 13 בעת בקשת הכפרות אצלנו, שבוצע בבית המקדש, וייתכן ומקורו בשעיר לעזאזל, ממנהגים פגניים ישנים או חדשים ? נהוג לחלק את ספרות המסעות לשלושה תתי-סוגים : האחד הוא מסע למטרה מסוימת, דוגמת מסעו של אודיסאוס לאיתקה ; השני - מסע של בריחה, דוגמת בריחתו של דוד משאול ; השלישי - מסע של התכנסות וחקירה פנימית - מסע שהוא מטרת עצמו דוגמת מסעו של בודהה לחפש את סיבת הסבל . ישנם גם מסעות החובקים בתוכם את שלושת המאפיינים גם יחד, דוגמת מסעו של יעקב אבינו . זהו מסע של בריחה : יעקב בורח אל לבן פן יהרוג אותו עשו אחיו ; זהו מסע אל עבר יעד - לצורך מציאת אישה ; אולם, זהו גם מסע התבגרות שבמהלכו יעקב צריך להתכנס ולמצוא את זהותו הפנימית, ולגלותה מעצם ההליכה בדרך . במסעו, יעקב עובר על ציוויו של סבו אברהם אשר הזהיר את עבדו : "השמר לך פן תשיב את בני שמה" ( בראשית כד, ו' ) , אך יוצר סיפור חדש, את סיפורו שלו, וכאשר הוא שב מדרכו הוא סוגר מעגל, הוא מקבל שם חדש - ישראל, ובעצם מגשים את כל מטרות מסעו . בפרספקטיבה אישית אני סבורה שמסעי החל כמסע של בריחה, התקדם לעבר מטרה מסוימת והתפתח תוך כדי כך לחקירה פנימית מתמדת ; אך תחושתי היא שסיפורי הוא רק מעין סיכום ביניים, ועדיין איננו סגירת מעגל ; אותו אסגור כנראה ביני לבין עצמי . פרננדו פסואה בספרו האי-נחת ( 2007 ) התלבט בנושא ושאל : "מה פירוש לנסוע ולמה מועילים מסעות ? כול שקיעת שמש היא שקיעת שמש . אין כול מסתורין בכך שנלך לראות אותה באיסטנבול" . מסקנתו הייתה ברורה : "תחושת השחרור שנולדת במסעות ? אני יכול לחוש בה אם אני יוצא מליסבון לבנפיקה, ולחוש בה בעוצמה חזקה יותר מאשר מי שנסע מליסבון לסין . . . " . כמה שורות מאוחר יותר מוסיף פסואה, אשר לא הרחיק כמעט מעולם מעיר הולדתו : "אילו נסעתי, הייתי מוצא העתק חיוור של מה שכבר ראיתי בלי לנסוע" . אם כן - מה הטעם להרחיק כדי לראות את התחנות בחיינו, אם הנופים האמיתיים הם אלה שאנו יוצרים בעצמנו ? האם נסיעותינו למרחקים מעידות על היעדר כוח ודמיון המאלצים אותנו לכתת רגלינו כדי לראות שקיעות דומות ברחבי תבל ? ספרות המסע מחייבת את הכותב לדיוק רב : "הנוסע בא לראות את אשר יראה, התייר בא לראות את אשר הוא מתכוון לראות . . . " . כך פסק גם ג'ק צ'סטרטון, הסופר הבריטי . עובדה שייתכן שתיראה מוזרה דווקא בעיני קוראי ספר זה היא שתכופות אינני מכינה "שיעורי בית" מפורטים טרם נסיעותיי, ומטרתי היא - לחוות, להיות . רק לאחר המסע ( ולעיתים במהלכו . . . ) מתעוררת סקרנותי הטבעית, זו שכנראה
|
|