|
|
עמוד:10
10 אלי גליה עת הקים בראשית שנות ה – 50 את "תנועת הלאומיים הערביים" ( חרכת אל- קומיין אל-ערב, להלן : תנועת ה"קָוְמִיוּן" ) ; השנייה, כשייסד בדצמבר 1967 את "החזית העממית לשחרור פלסטין" ( אל-ג'בהה אל-שעביה לתחריר פלסטין, להלן : החז"ע, או "החזית" ) ; והשלישית, במהלך דיוני המושב ה – 19 של "המועצה הלאומית הפלסטינית" ( להלן : המל"פ ) בנובמבר ,1988 כשהכריז אש"ף על עצמאות המדינה הפלסטינית וקיבל את עקרון שתי המדינות . המפנה המשמעותי הראשון בחייו של ג'ורג' חבש התרחש במחצית השנייה של שנות ה – ,60 כשאימץ את המרקסיזם – לניניזם כתיאוריה מהפכנית, במשמעות של "מורה דרך ומדריך לפעולה", כחלק מהתשתית שהייתה הכרחית, בראייתו, למאבק המזוין ארוך – הטווח לשחרור פלסטין . נכונותו של ג'ורג' חבש להסכים בשנת 1988 להחלטות המדיניות של המל"פ ה – 19 באלג'יר לאמץ את תכנית החלוקה של האו"ם משנת 1947 בדבר שתי מדינות עצמאיות, יהודית וערבית, הייתה תפנית נוספת בפוליטיקה שלו . החלטות המועצה ביטאו השלמה עם המציאות המדינית הקיימת במזרח התיכון, ומשמעותן המעשית הייתה הכרה בזכותה של מדינת ישראל להתקיים . עמדתו של חבש, שהוצגה בדיוני המל"פ, הייתה מרחיקת לכת בראייתה וניצבה בניגוד מוחלט לנוקשותו האידיאולוגית ולעמדתה ההיסטורית של החז"ע לדחות כל הסדר לסכסוך האזורי . זו הייתה הפעם הראשונה שנוסחת "משחק סכום אפס", שחבש ייחס לקונפליקט הישראלי-ערבי, נפרצה, וסדקים החלו להיבקע בגישתו ההיסטורית בנוגע לאפקטיביות המאבק . אנו נבקש לקרוא בתמורות אידיאולוגיות ופוליטיות אלו לאור אירועים מכוננים בהיסטוריה הערבית והפלסטינית ובתולדות חייו האישיים של ג'ורג' חבש, שהיו בעלי השפעה מכרעת על עיצוב תפיסתו האידיאולוגית והפוליטית לאורך כל הקריירה הארוכה שלו . האירוע הראשון, הנכבה - האסון שפקד את הערבים, בראייתם, בעקבות תוצאות מלחמת ,1948 לרבות האסון שנפל בחלקם של הפלסטינים - הקמת מדינת ישראל והיווצרות בעיית הפליטים ( בעקבות זאת נאלצה גם משפחתו של חבש לעקור מלוד לראמאללה ומשם לעמאן ) . הנכבה הייתה נקודת מפנה היסטורית וחוליה מעצבת בשרשרת האירועים שמילאו את חייו . הטראומה האישית והמשפחתית שהוא חווה בעקבות הגירוש מלוד לא הרפתה ממנו לעולם, והיא המשיכה להתבטא בכתביו, בנאומיו ובהתייחסויותיו גם זמן רב לאחר מכן . ההיסטוריון משה שמש טען ששנים רבות שררה בציבוריות הישראלית בכלל, ובקרב קהילת המחקר שלה בפרט, אי-הבנה לעומקה של השפעת הנכבה, במובנה הרחב, על ההנהגה ועל דעת
|
|