|
|
עמוד:10
10 איתי נגרי וכחלק מסיפור הקליטה של העולים מארצות האסלאם ומהסוגיה הבין-עדתית - "אשכנזים" מול "מזרחים" . היסטוריונים ואנשי מדעי החברה עוסקים כבר שנים לא מעטות בתהליכי העלייה והקליטה של העולים מארצות האסלאם, אולם המחקר על אודות מחאת ואדי סאליב, כאירועי היסטורי מרכזי 4 האנתרופולוג רפאל פטאי היה בתולדות המדינה, נותר מצומצם . 5 והנושא הראשון שחקר את הנושא עוד בעיצומן של ההתרחשויות, המשיך לידון בשיח הציבורי הישראלי . במשך השנים התפרסמו 6 היו חיבורים אחדים שנגעו או טיפלו בנושא מזוויות שונות . 7 או כתבו מתוך שעסקו בפינוי תושבי השכונה לשכונות אחרות, 8 המחקר שעליו מבוסס ספר זה מעורבותם האישית בהתרחשויות . נכתב מתוך בחינה מעמיקה של אלפי מסמכים בני התקופה, מתוך פרספקטיבה היסטורית רחבה, מהגורמים למחאה, דרך האירועים ועד להשפעותיהם בטווחי זמן שונים . מדוע פרצה המחאה ? אירועי מחאת ואדי סאליב התרחשו בעקבות שילוב של גורמים משלושה תחומים מרכזיים : מקומי, לאומי-חברתי ותרבותי . שתי הקבוצות העדתיות שהמתח המתמשך ביניהן הגיע לנקודת רתיחה ב- 1959 בוואדי סאליב הינן יוצאי אירופה, המכונים "אשכנזים", ויוצאי אסיה ואפריקה - ארצות האסלאם - המכונים "מזרחים" או "ספרדים" . ה"אשכנזים" היו במקורם יהודים שהתיישבו באמצע ימי הביניים במערב גרמניה, בוהמיה וצפון צרפת, ושגורשו-היגרו למזרח אירופה במחצית השנייה של ימי הביניים . השם "אשכנז" מופיע בתנ"ך ומיוחס לבנו של יפת, נכדו של נח . היהודים שחיו באזור סכסוניה הגו שם זה כ"זאכשן", ובחילוף אותיות הפכה מילה זו למושג העברי המוכר מהתנ"ך . ההגדרה "אשכנזים" במחקר זה מתייחסת ליהודים שעלו לישראל ממזרח וממערב אירופה או
|
|