|
|
עמוד:8
8 בני גדרון | יסכה מוניקנדם-גבעון | ענבל אבו | אורן קפלן ענף ההיי-טק בישראל, קמה במקביל תנועה לא פחות מרשימה של יזמות חברתית, שמשכה אליה לא רק יזמים חברתיים אלא, ואולי בעיקר, יזמים עסקיים המביאים את כישוריהם היזמיים והעסקיים לעולם החברתי . תנועה זו יצרה למשל מרקם שלם של "עסקים חברתיים" בתחומי חיים שונים ובמסגרות חוקיות שונות, השוברים את ההפרדה בין ה"עסקי" ל"חברתי" . המודעות החברתית הביאה גם עסקים רבים לפתח מוצרים ושירותים אשר יש להם, בראש ובראשונה, תועלת חברתית . בשונה מתפיסת ה"אחריות חברתית 1 ( CSR ) אשר רואה במעורבות חברתית פעילות של עסקים" הנמצאת בשולי העסק, ובשונה מארגונים חברתיים היוזמים פעילות עסקית נקודתית או שולית, בעסקים חברתיים המטרות החברתיות הן בליבת העשייה, והצלחת המיזם נמדדת לא רק בהצלחה עסקית אלא גם בקידום המטרות החברתיות שהוא הציב לעצמו . ספרנו הקודם עסקים חברתיים בישראל ( גדרון ואבו 2014 ) עסק בתופעת העסקים החברתיים . למעשה, עסקים חברתיים הם רק צורה אחת של תופעה חדשה ודינמית שבמסגרתה קמים ארגונים בעלי ישויות משפטיות שונות, המשלבים פעילות חברתית ועסקית באופן מודע ומכוון, ויוצרים מודוסים של שיתופי פעולה בינם לבין ארגונים ציבוריים ואזרחיים . ריבוי ומגוון הארגונים השונים ומנעד שיתופי הפעולה השוברים את החלוקה המגזרית המסורתית בין עסקי / ציבורי / שלישי הביאה את אחד החוקרים להתייחס אל המציאות הזו כאל "גן חיות" ( 2016 . Young et al ) . פעילות זו אינה מנווטת מלמעלה - להיפך, מקורה ביזמים פרטיים, אנשים מתחומי חיים שונים בעלי מודעות חברתית, אשר מנסים לשנות את המציאות החברתית בתחום פעילותם . יתרה מזאת, במקביל לפעילות זו אנו עדים להתפתחות דומה בשדה המימון של פעילות חברתית ועסקית-חברתית, הקוראת תיגר הן על המערכות 1 . Corporate Social Responsibility
|
|