|
|
עמוד:13
13 האנושיות שבאדם טרם הכניסה לבית המעצר קיבלנו את כל האישורים הנדרשים ממערכת המחקר והאתיקה של שירות בתי הסוהר והנהלת בית המעצר . הבהרנו מראש לסטודנטים בקורס את המשמעות הכרוכה בפעילות לא שגרתית זו . השתתפותם של העצורים בתוכנית הייתה מתוך בחירה ורצון, ללא כפייה, ומבלי שרשויות בית המעצר הורו לעצורים להשתתף בה . בדיעבד הסתבר לנו שלא היה די בכך . היה עלינו לקבל אישור גם מוועדת אתיקה במכללה, שכאמור לא הייתה קיימת באותה עת . ועדת אתיקה צריכה הייתה לבחון אם הפעילות המחקרית המתוכננת אינה חורגת מכללי האתיקה המקובלים . הבעיה האתית המרכזית הייתה העצירים, שלמעשה נשללה מהם חירותם ואין להם חופש בחירה של ממש לגבי ההשתתפות בשיעורים ואגב כך במחקר . כך התחדד אצלי הצורך ליידע את החוקרים באישורים הנדרשים לעריכת מחקר חינוכי בבני – אדם, ועלה הצורך לא רק בהקמתה של ועדה מוסדית לאתיקה של המחקר, אלא גם בהפעלתה בגישה מחנכת, כזו שתסייע לחוקרים ללמוד ולהבין את הסוגיות האתיות הכרוכות במחקר . על ועדה מוסדית זו לכוון את תשומת ליבם של החוקרים לחשיבה אתית מקצועית, שצריכה להנחות את פעולותיהם וחיונית להן . על – פי סיזר ושותפיו ( Sezer, Gino, and Bazerman 2015 ) , ישנם מצבים שבהם נוצר "עיוורון אתי", המוביל גם אנשים מוסריים לחצות גבולות אתיים, לעיתים אף באופן בלתי – מודע . על כן חשוב לסייע לחוקרים להבין את עוצמת השפעותיה של החשיבה האתית על ההתנהלות המחקרית . לא ניתן לנהל מחקר ללא מתן מענה הולם לכל סוגיה אתית שעלולה לצוץ במהלכו . מטרתו של הספר הנוכחי היא להציע דרכים לקידום האתיקה ולהסדרתה באמצעות מדריך בסיסי לעוסקים במחקר החינוכי, כדי לסייע לחוקרים לשמור על כללי האתיקה מתוך הבנה וידע, ולא רק כמילוי חובה . הקפדתי להתייחס לשתי שיטות המחקר החינוכי,
|
|