|
|
עמוד:12
12 שולמית קיציס ילדיהם . לָאֵם הועידה החברה את תפקיד המטפלת . כיום, ללא ספק, קבוצת האבות איננה הומוגנית . שיח תרבותי – מערבי עכשווי, המעודד אבהוּת פעילה ומעורבת, משפיע על אבות . ברוב המדינות הפוסט – תעשייתיות, וגם בישראל, התבססה תופעת ה"אב החדש", וגברים מעורבים יותר בטיפול ובחינוך ילדיהם . כיום האב מופקד על מגוון משימות, בהן האכלה, ניקוי, טיפול והרגעה . אבות מגלים היענות בתחומים שתוארו בעבר כאימהיים : רגישות, מכווננות לילד ותשומת לב . בד בבד עם העלייה במעורבות האבות חלו בעשורים האחרונים שינויים דמוגרפיים וסוציו – אקונומיים מרחיקי לכת שהשפיעו בתורם על תפקיד האבהות ועל הבנייתה . רק % 74 מהאבות מתגוררים כיום עם ילדיהם באופן מלא ( 2013 : Roy & Smith ) . זוגות הורים רבים מתגרשים, וחלה עלייה במספר האבות שאינם נשואים . ילדים נולדים מבני זוג שונים בעקבות גירושין ונישואים שניים, וכך נוצרה תופעה רווחת של אבות חורגים . נוסף על כך, ישנה עלייה במספר האבות ההומוסקסואלים . מבחינה כלכלית וחברתית השתנו דפוסי העבודה המגדריים . אבות אינם עוד מפרנסים יחידים, ובין בני הזוג מתנהל משא ומתן כיצד לחלוק את עבודות הבית ואת עבודות החוץ . השינויים הללו הובילו לכך שאנו עדים לעלייתן של שתי מגמות סותרות בנוגע לאבהות : מצד אחד ישנו שגשוג של "האב הטוב" : אבות רבים יותר משתתפים בטיפול בילדיהם ובחינוכם . מצד אחר השינויים הדמוגרפיים והסוציו – אקונומיים מעלים את מספר הילדים הסובלים מ"האב הרע" - אב הנוטה לקשר מוגבל עם ילדיו, לניכור כלפיהם ולהזנחתם . בקרב אבות דתיים התמונה מורכבת אף יותר . דתיות דוחפת גברים לסמכותניות ולדפוסים גבריים סטריאוטיפיים ( , Wilcox 2004 ) . עם זאת דתיות קשורה למעורבות הורית כללית, ומוסדות דתיים מטפחים הביטוס ורשת חברתית המעודדים חיי משפחה . כך
|
|