|
|
עמוד:14
14 סוהאד דאהר-נאשף ובפרטים אחרים לאחר סיום עבודת השדה האתנוגרפית, כלומר לאחר 2009 . למרות זאת, ולצורך חיבור ספר זה ועדכון המידע הקיים, נערכו ראיונות עם כמה אנשים, ובכללם ראש עירייה בגדה המערבית, תובע ראשי בגדה המערבית, עורכת דין, ומנהל בית חולים כדי להבין אילו שינויים מבניים חשובים התרחשו מאז . תקופת עריכת מחקר השדה התחלקה לשתי תת-תקופות, עקב שינויים ביורוקרטיים מבניים במערכת הרפואה המשפטית ביולי 2005 . הסיבות לשינויים, והשינויים עצמם, יפורטו בהמשך . המושג גוף המת / ה יחליף את המילה גופה, מכיוון שלטענתי המצב החברתי-פוליטי הפלסטיני מחיה את הגופה וממצב אותה בעמדת כוח שבה היא הופכת לסוכנת חברתית-פוליטית אקטיבית . גופת הפלסטיני / ת אינה רק חומר, מושא או גולם פסיבי מעצם ישותה עלי אדמות, אלא היא מבנה את המציאות סביבה, מחוללת 3 שבו היא נוכחת, ומשמשת מדיום שינויים בהקשר המרחבי-זמני בחיזוק מוסדות כינון הרשות הפלסטינית והריבונות הישראלית . מכאן, הכותרת "גופה של מדינה" משמעה דואלי : הגוף של מדינה, וגופתה של מדינה . מדינה נחשקת ומדומיינת, שמחזיקה במוסדותיה ובסממני שליטתה המודרניים-מסורתיים . לסיום, בהשפעתם החזקה והרבה של הפילוסופית הפמיניסטית 4 לוס איריגארי ומבקר הספרות וחוקר השפה עבּד-אללה אל-ג'וד'אמי, אני בוחרת לכתוב את הטקסט בלשון זכר ונקבה . לעתים אני מקדימה את לשון הנקבה ללשון הזכר, כי ההפך אינו מובן מאליו . וכדי לא ליפול לעמדה של כוחניות ועליונות נשית, אני מקדימה 3 . לאורך הספר אני מתייחסת אל המרחב ואל הזמן כיחידה אחת ולא כשתי יחידות נפרדות, מכיוון שבהקשר של הרפואה המשפטית הפלסטינית לא ניתן להפריד ביניהן . 4 . בספרו אַלְ-מַרְאַה וּוַלּלוּגַ'א ( "האישה והשפה", 1995 ) אל-ג'וד'אמי מדגיש את העובדה שלשון הזכר בשפה הוא ביטוי לכוח גברא של החברה, והשימוש בלשון זכר מעצים כוח זה .
|
|