|
|
עמוד:11
11 פתח דבר הסיבה השנייה לירידה במצוינות הייתה מחסור מחריף במורים . ישראל נהנתה במשך דור ממורים מעולים שעלו ארצה בשנות ה- 90 ממדינות ברית המועצות לשעבר . אולם אלו, בדרך הטבע, החלו לצאת לגמלאות, בעוד שאחרים לא נכנסו לנעליהם הגדולות, וכיתות לימוד החלו להיסגר . בשנת 2012 יותר משליש מהתיכונים המגישים לבגרות, בעיקר בפריפריה, כבר לא הציעו מסלול לימודים של חמש יחידות במתמטיקה, בפיזיקה או בכימיה . שוב ישבנו על המדוכה, ובעזרת אנשי מקצוע רבים כתבנו בשנת 2011 טיוטה של "מתווה דרך" . הכנו תוכנית שמטרתה הייתה לבלום את ההידרדרות ולהניע צמיחה משמעותית בשיעורי המצוינות . המסמך נכתב כ"נייר עבודה בעבודה" - מסמך משותף לכל העוסקים במלאכה מקרב הקהילה המקצועית, שפתוח כל העת לשינויים ולעדכונים וצמא לתובנות וללקחים שנלמדים "תוך כדי תנועה" . חשבנו שאם נבחר נושא שמוסכם על כולם שהוא בעל חשיבות לאומית, שקיים פוטנציאל טוב לשנותו ושיהיה מדיד, נוכל בכלים של פילנתרופיה אסטרטגית לצפות לשינוי במדדים הלאומיים ולא רק להצלחה נקודתית, דוגמת זו המושגת בתוכניות שהקרן תומכת בהן . הפילנתרופיה לרוב מוטרדת מבעיות גדולות ובהן העוני, החינוך והסביבה . היא לומדת אותן לעומק ואז נותנת מענקים לעמותות, שהן לעיתים לא השחקן החזק ביותר אל מול הבעיה . כמעט כל תוכניות החינוך שהפילנתרופיה תומכת בהן אכן מצליחות . אך אם כל התוכניות מצליחות, איך זה שהגרף הלאומי בתחום המצוינות ממשיך לשקוע ? תחושת התסכול הניעה אותנו למתווה פעולה אחר בתכלית . הבנו מניסיונן של מדינות אחרות, שעשו קפיצה גדולה בהישגי החינוך שלהן, שמורה טוב עושה את כל ההבדל . למדנו מהן שאין דרכי קיצור להשקעה בת קיימא בחינוך, זולת הוראה איכותית לכל תלמיד ותלמידה . שנים רבות מדי פעלו רפורמות חינוכיות מחוץ לכיתות הלימוד, שלא השפיעו על המתרחש בתוכן ; לכן המתווה
|
|