|
|
עמוד:14
14 בין הבית לרחוב | שלומית בנימין של דרי הרחוב ושל מחוסרי הדיור מתבססת על פיצול אוכלוסייה זו לשתי קטגוריות אדמיניסטרטיביות נפרדות . לכן לדעתי הם מחמיצים כמה מהמשמעויות החברתיות של התופעה וכן הקשרים נוספים שבתוכם היא נוצרת ומתגבשת, שכן הם אינם מצליחים לבטא במלואם את הממדים של מצוקת הדיור שבה נתונות אוכלוסיות רבות בישראל . חלוקה אדמיניסטרטיבית זו מדגישה את ההבדלים בין שתי הקבוצות והאוכלוסיות המרכיבות אותן ובתוך כך מטשטשת ממדים אחרים שבהם מתבטאים דווקא החפיפה והדמיון שביניהן . בפועל, כפי שמלמדים הממצאים, לא מדובר בדיכוטומיה בין שני סוגי אוכלוסייה אלא בקבוצות גדלות והולכות של אנשים שנמצאים דווקא על רצף של מצבי ביניים בין מגורים ברחוב להיעדר ביטחון דיורי גם בקרב מי שיש להם קורת גג כלשהי . זאת ועוד, המיון מדגיש את ההבדלים בין הקטגוריות, אך בה בעת גם מטשטש ומעלים את ההבדלים בין קבוצות אוכלוסייה שונות בתוך כל אחת מהקטגוריות . התוצאה היא הדרתן של קבוצות שונות של אנשים בעלי מאפייני דיור ייחודיים שאינם נכללים בשום קטגוריה מהקטגוריות המוסדיות שהוגדרו לתיאור התופעה . יוצא מן הכלל בהקשר זה הוא מחקרו של שמוליק שיינטוך ( 2010 ) , שהתחקה על תולדות המדיניות המוסדית כלפי חסרי הבית משנת 1948 ועד 2010 . שיינטוך ביקש לאתגר את מבנה הידע המוסדי, המניח פיצול בין האוכלוסיות, ולבחון היסטורית את האופנים שבהם התגבשה ההגדרה המוסדית של אוכלוסיית דרי הרחוב . בספר זה אני מצטרפת לתפיסה שהציג, אולם מבקשת להרחיב את היריעה ולבחון את משמעות המיונים המוסדיים המעצבים את הגדרת הבעיה החברתית מבחינתן של אוכלוסיות נוספות . במובן זה הגישה שאני מציעה כאן לניתוח הבעיה החברתית הקשורה במצוקת הדיור ובנפגעי הדיור מצטרפת לשורה של מחקרים המבקשים לחשוף את הממדים הפוליטיים של תהליך ההבניה של "בית" ושל היעדרו כמושג חברתי המשמש לאפיון של קבוצות חברתיות מסוימות, אף שלאמיתו של דבר מדובר בקטגוריות שהן מורכבות מכדי לסווג אותן רק באמצעות החלוקה הבינָרית המקובלת בין 9 מחקרים אלו, ובהם גם מחקר זה, מי שיש לו קורת גג למי שאין לו קורת גג . מבקשים לאתגר את התפיסה הרואה ב"היעדר בית" תופעה חברתית שמתבטאת אך ורק במגורים של "חסרי בית" ברחובות או במקלטים ציבוריים שמיועדים להם ( 1992 Somerville ) . מחקרים אלו מבקשים גם להרחיב את ההגדרה של "היעדר בית" ולכלול בה סוגים שונים של חוויות ומצבים של היעדר בית והיעדר ביטחון דיורי . עם אלו נמנים בין היתר "היעדר בית סמוי" ( hidden homelessness ) או "יחסי" ( relative homelessness ) , כלומר מצבים שבהם יש לאדם נגישות למקום מגורים, 9 . ; 1996 Mair 1986 ; Campbell and Reeves 1989 ; Veness 1992 ; Hopper and Baumohl Mitchell 1997 ; Kawash 1998 ; Feldman 2004
|
|