מבוא

עמוד:10

10 בין הבית לרחוב | שלומית בנימין בד בבד נרשם גידול גם במשקלה של ההוצאה על דיור בסך ההוצאות של משק בית ממוצע . כך אפשר לראות כי חלקן של הוצאות הדיור בסך הוצאות התצרוכת לגרים בדירות שבבעלותם עלה בכל העשירונים בממוצע מ- % 22 בשנת 2004 ל- % 7 . 31 בשנת 2014 ( בר 2016 , 14 ) . בקרב הגרים בשכירות הנתונים דומים : חלקן של הוצאות הדיור בסך ההוצאות שלהם עלה בשנים אלו מ- % 7 . 22 ל- % 1 . 27 ( שם ) . על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ( 2019 ) , סעיף הדיור הוא הסעיף הגדול ביותר בהוצאות של כלל משקי הבית ( בעלים ושוכרים גם יחד ) , ובשנת 2018 עמד חלקו בסך הוצאותיהם על % 8 . 24 בממוצע ; באשדוד היה חלקו של סעיף הדיור הגדול ביותר — % 9 . 31 — ואילו בחיפה היה חלקו בכלל ההוצאות הקטן ביותר — % 2 . 20 ( שם ) . בד בבד עם הגידול בהוצאות הדיור, שיעורי הבעלות על דירות המגורים הולכים ויורדים בשנים האחרונות כמעט בכל עשירוני ההכנסה . שיעור הבעלות על דירה אחת ירד מ- 2003 ועד 2018 בשיעור של % 1 . ,7 מ- % 5 . 69 בשנת 2003 ל- % 4 . 62 בשנת 2018 . עיקר הירידה בשיעור הבעלות נרשמה בעשירוני הביניים ( הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה 2020 ) . הנתונים מלמדים כי בעשור שמ- 2004 ועד 2014 חלה ירידה בשיעור המתגוררים בדירה שבבעלותם בכל העשירונים של מעמד הביניים ( עשירונים 4 - 9 ) . שיעור השינוי הגבוה ביותר היה בעשירון הרביעי — ירידה של כ- % 4 . 9 : מ- % 9 . 70 בשנת 2004 ל- % 2 . 64 בשנת 2014 ( בר ,2016 12 ) . עוד אפשר לראות כי בקרב הנשואים בקבוצת הגיל 20 – 29 ירד שיעור המתגוררים בדירה שבבעלותם מ- % 8 . 55 בשנת 1997 ל- % 1 . 39 בשנת 2015 , ובקרב הנשואים בקבוצת הגיל 30 – 39 — מ- % 3 . 74 ל- % 3 . 60 ( סבירסקי והופמן-דישון ,2017 9 – 10 ) . עוד יש לציין כי אחוז הגרים בדירות שבבעלותם בישראל נמוך כיום מן הממוצע באיחוד האירופי, שנאמד בשנת 2018 ב- % 3 . ,69 וישראל מדורגת במדד זה ברבע התחתון של מדינות האיחוד ( הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה 2020 ) . ואולם על אף הכבדת הנטל של הוצאות הדיור, הסיוע לַמתקשים לעמוד בו הולך ופוחת . כפי שאראה בהמשך, הדבר ניכר בשלושת מסלולי הסיוע המרכזיים שמציעה המדינה : משכנתאות לזכאים, דיור ציבורי וסיוע בשכר דירה . משום כך בשנים האחרונות מתרבה בישראל מספרם של הסובלים ממצוקת דיור, בהם חסרי קורת גג וכאלו שגם אם יש להם כרגע סידורי מגורים כלשהם, אין הם יכולים להיות בטוחים שאכן תהיה להם קורת גג גם מחר או בעתיד הקרוב . השאלה המרכזית ששאלתי בצאתי למסע המחקר שלי הייתה פשוטה לכאורה : ביקשתי לדעת מי הם חסרי הבית בישראל ומה הם מאפייניהם . במקור תכננתי לכתוב על אוכלוסיית דרי הרחוב בישראל ; במשך כשנה אספתי נתונים על אוכלוסייה זו, ולשם כך נסעתי ברחבי הארץ, נפגשתי עם מנהלי יחידות לדרי רחוב וביקרתי במקלטים לדרי רחוב . בסוף השנה, לאחר אינספור שיחות וביקורים במקלטים, נתקפתי אי-נחת . עסקתי בנושא מרתק, בעל חשיבות חברתית ואקדמית גם יחד, שהמחקר הסוציולוגי בישראל כמעט לא נדרש לו עד כה . כל אלו היו

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא