פתיחה

עמוד:11

[ 11 ] אדם הוא כלכלן מקצועי או דיפלומט ומדינאי . אף על פי כן אנו מגלים עניין כללי בפוליטיקה, בכלכלה, במדיניות ; ההתערבות שלנו בנושאים האלה יש לה ערך ציבורי ; גם ערך מעשי לא מעט . אנו למדים מכך שאף ענייני צבא כך . המלחמות היו ידועות עם שחר האנושות, הן ליוו כרקע שחור את התפתחות התרבות האנושית, שהיא — כביטויו של המניפסט הקומוניסטי — תרבות הפרהיסטוריה האנושית, תרבות שפועֵל בה האנטגוניזם . המלחמה היא מ״סגולותיה״ של החברה המעמדית . החומר ההיסטורי של תולדות המלחמות עשיר ורבגוני עד מאוד . מניתוח עשרות מלחמות ומאות קרבות ( הנודעים ביותר ) נגזרים עקרונות מוסכמים וידועים לרבים . התמצית העקרונית ברורה עד כדי פרימיטיביוּת . יתר על כן, רובם של העקרונות הם כעין מסקנות מן הידוע והמוּכּר לכל אדם מתוך האינסטינקטים שלו . עקרון ההפתעה, למשל, הלא הוא מנוצל על-ידי כל חיית טרף בהליכותיה היומיומיות . אף הצייד משתמש בעיקרון זה — מתוך הכרה . על מנת להפתיע, הוא צריך לבצע הכָנות ; שמגפיו לא יעוררו רעש, שצבע בגדיו לא יבליט אותו על פני הרקע ; או שהוא צריך אפילו להכין לו במדוקדק מקום סתר למארב . מובן מאליו שזכות ההפתעה במלחמה אינה דבר שבמקרה ; פירושה אימוץ כל הכוחות אשר באדם, כל ידיעותיו, חוכמתו, עורמתו, כוח הסבלנות שלו, גם ידיעת העקרונות, גם ייצוב האינסטינקט, גם כוח ההמצאה וכוח

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא