|
|
עמוד:8
אהד זהבי 8 הללו ממלאים פונקציה מרכזית בתוך המהלך הפילוסופי עצמו . במילים אחרות, הפילוסופיה של דלז "מוטרדת מרצון", מניע אותה "רצון להיטרד" . אחד ה"מטרידים" העיקריים — הדומיננטיים ביותר, העקביים ביותר, החשובים ביותר — של הפילוסופיה של דלז הוא הספרות . דלז עושה, ללא הרף, שימוש בקריאה בטקסטים ספרותיים כנדבך בלתי נפרד מהטיעון הפילוסופי שלו . ספריו שזורים בהקשרים ספרותיים, ובמהלך הקריירה האינטלקטואלית שלו הוא אף פרסם כמה ספרים המוקדשים לניתוח יצירות ספרותיות של מחברים ספציפיים, העיקריים שבהם הם ספר על פרוסט ) 1964 Marcel Proust et les signes, ( , חיבור על פון זאכר – מזוך ) 1967 Présentation de Sacher - Masoch, ( וספר שכתב במשותף עם פליקס גוואטרי על קפקא ) Kafka : Pour une littérature mineure , 1975 ( . קשה להתעלם מההצפה הספרותית שדלז עושה לשיח הפילוסופי, נדמה שגם לא כדאי . נראה שדלז מייחס תפקיד מפתח לקריאה בטקסטים ספרותיים כחלק מעבודת הפילוסוף — היצירה הספרותית משמשת מעין גנרטור של המחשבה הפילוסופית . ראוי, אם כך, לבדוק מהו בדיוק התפקיד שמייחס דלז לקריאה בטקסטים ספרותיים במסגרת מהלך של טיעון פילוסופי . ספר זה נועד לבחון את תפקיד הקריאה בספרות במחשבה הפילוסופית של דלז — את הממשק בין פילוסופיה וספרות, את ה"בין לבין" הנמצא בנקודה מסוימת מאוד, שציון אפשרי שלה הוא "דלז" . הממשק הזה ייבחן, בעיקרו של דבר, מהפרספקטיבה הפילוסופית, ולשם כך אעשה שימוש בכלים מחקריים ורטוריים השאולים מהעיון הפילוסופי . עם זאת, נקודת המבט תתחלף מדי פעם לאורך הדיון ובמקומות מסוימים תיטה יותר לכיוון הספרותי . הביטוי המובהק ביותר לכך יהיה הפרק השלישי, שיעשה שימוש בשפה ספרותית ממש . לדעתי, הציר שעומד במרכז המהלך הזה של דלז, המשלב ספרות בפילוסופיה, נמצא בספר הלוגיקה של המובן . 1 נראה כי ספר זה טומן בין דפיו את המפתח להבנת התפקיד שדלז מייחס לקריאה בטקסטים ספרותיים במסגרת המהלך הפילוסופי שלו, וזאת משני טעמים עיקריים : ראשית, הלוגיקה של המובן מפגיש באופן ישיר בין
|
|