|
|
עמוד:14
קנוני ופופולרי 14 בן – אביגדור היה אחד – הראשונים בחבורת המספרים הצעירים מלפני חצי – יובל שנים, שמלחמת – הלב, המלחמה בין "אהבה וחובה", של נערה תופרת אחת כשהיא לעצמה, כבר היתה להם ענין שירי לענות בו ; ש"אשרם" של פלוני שואב המים ופלונית המשרתת הרעיד את לבם לספר על אודותיו בפרטי – פרטיות ; ] . . . [ הסיפור העברי יצא עם בן – אביגדור אל "רחוב היהודים", התחיל לעשות ביקוריו ב"בתי – הרחוב", בכל בתיו, מבלי פסוח ודלוג . 14 באמצע שנות ה – 20 הופיע על במת הספרות הפופולרית הארץ ישראלית הבלש תדהר, פרי עטו של שלמה בן – ישראל . תדהר, שהיה מבוסס על דמות אמיתית, זכה להצלחה ולממשיכים רבים . בשנת 1939 ייבאו בני משפחת פרגו ארצה מהונגריה את הוצאת הספרים שלהם "הרומן הזעיר" . הם גייסו את הסופר אביגדור המאירי כעורך, יועץ ומתרגם, הדפיסו בארץ, בעברית, את ספרי ההוצאה שראו אור בהונגריה ושינו את שמות המחברים משמות הונגריים לפסבדונימים אנגליים . בשנות מלחמת העולם השנייה עברו לתרגום ספרות מאנגלית . לעתים איחדו מיצירותיהם של כמה סופרים תחת שם עט אחד, כדי להקל על קוראיהם לזהות את 15 גבריאל רונזבאום משער שהצלחתה הרבה של ההוצאה הז'אנר שמאפיין אותן . היא זו שהביאה בסופו של דבר לקריסתה, בשל ריבוי ההוצאות המתחרות שהלכו בדרכה . דבריו של המאירי, שהופיעו על גב החוברת הראשונה שנדפסה ואפיינו את הספרים שעתידים להופיע בהוצאה, משמרים את היחסים המתוחים בין ספרות פופולרית לקנונית : "העיקר הוא אחד שהוא שניים : סיפור מעשה דרמטי בעל עלילה מרתקת וסיפרות יפה במובנו האירופי . 'הרומן הזעיר' מראה, שכדי שהרומן יהיה מרתק, לא מן ההכרח הוא, שיהיה ספרות פיגול, שונד, ושלא כל ספרות 16 פלילית או הרפתקנית שונד היא" . זיקתה ההדוקה של הביקורת העברית למפעל ההתיישבות הציוני העניקה קדימות לספרות הקנונית שרתמה עצמה למפעל זה והתמודדה עם תפיסותיו האידיאולוגיות . הספרות הפופולרית, לעומת זאת, נתפסה כנחותה מבחינה אסתטית, אך גם כבלתי מעניינת מבחינה אידיאולוגית בהיותה כביכול "מחוץ" לשיח הספרותי על הציונות . לכן עסקה ביקורת הספרות העברית החדשה עד לאחרונה באופן כמעט מוחלט בקנון העברי שצמח מאז אמצע המאה ה – 19 . השפעתו של הפורמליזם הרוסי על אסכולת תל אביב הביאה את זהר שביט ויעקב שביט, למשל, לגלות במחקריהם עניין מסוים בספרות בלתי קנונית, דווקא על שום מאפייניה הצורניים הנוסחתיים, אולם למחקרים אלה לא היה המשך עד לשנים 17 דווקא מנקודת מבטו של המחקר העכשווי ניכר עד כמה הספרות האחרונות . העברית הפופולרית והשיח סביבה משוקעים בהקשר ספרותי – לאומי ושואלים ממנו את מושגיהם ואת תחומי העניין שלהם . אין ספק שלתובנה המחקרית
|
|