|
|
עמוד:11
מבוא 11 וטקסטים רבים שלא נתפסו בעבר כרלוונטיים לעיסוק הביקורתי הפכו מושא 8 לתהליך זה תרמה גם המחשבה הניאו – היסטוריציסטית : ראייתה למחקר ולניתוח . של תקופה היסטורית כמכלול תרבותי, שהספרות ה"גבוהה" היא רק חלק ממנו, עוררה עניין לא רק בספרות שבעבר הודרה לשוליים, אלא גם בטקסטים "בלתי ספרותיים" כלל, והעיון המעמיק בשפע הטקסטואלי שמתוכו נגזר הקנון חשף קווי 9 בד בבד החל עצם כינונו של קו הגבול דמיון והשפעה שהאירו אותו באור חדש . בין הקנוני לפופולרי להיבחן בעזרת פרספקטיבות תרבותיות, כלכליות וחברתיות, בניסיון לחשוף את האינטרסים הפוליטיים של ההבחנה הזו . הדגש המחקרי הוסט משאלות פורמליות של מיון וקטלוג לתהייה ביקורתית על עצם פעילות המיון, על מניעיה ועל מערך הכוחות המפעיל אותה . השפעות מרקסיסטיות ואחרות על מחקר הספרות והתרבות הניחו תשתית להבנה רחבה יותר של האופנים שבהם קביעת קו הגבול מבטאת עמדות לאומיות, גזעיות, מגדריות ומעמדיות, ומעצבת אותן בו – זמנית . הנחה בסיסית במחקר מסוג זה היא שכדי להבין את האפקט התרבותי של השיפוט הספרותי, שמפעיל את ההבחנה בין גבוה לנמוך, יש לחשוף את מנגנון קביעת הערך שעומד בבסיסו . תפיסתה של ספרות "גבוהה" ככזו שמשמרת ומשחזרת ערכים א – היסטוריים נשגבים של תבונה, צדק ויופי אפשרה את ניתוקם הדיפרנציאלי של ספרים מסוג זה מהמערכת הכלכלית הזוללנית, הבידורית, מספקת הצרכים המידיים שסביבם . אולם ערכים אלה אינם א – היסטוריים או "טבעיים" כפי שהם מוצגים בתיאוריות האסתטיות המגדירות אותם ; הם מושפעים מקביעות איכות המקיימות יחסי גומלין מתמידים עם שינויים פוליטיים, חברתיים וכלכליים ; עם שינויים בטעם ובאופנה, עם התפתחויות דמוגרפיות וטכנולוגיות ; עם חיכוך בסדרי העדיפויות של תרבויות שכנות או של תרבויות דומיננטיות . ערכים אלו מופעלים על ידי פרויקטים של שימור כוח, ידע, סמכות והשפעה ומאוימים על ידי הצעות חלופיות לחלוקת הון וסמכות . הדיון העכשווי בשאלות של "גבוה" ו"נמוך", קנוני ופופולרי, מופקע במידת מה משיפוטים אסתטיים אוניברסליים ובלתי תלויים . מחקרים פמיניסטיים, רב – תרבותיים, פוסט – קולוניאליים ואחרים מדגימים כיצד שיתוף פעולה עם דוֹגמות תרבותיות ) שמעמידות במרכזן, למשל, את הגבר הלבן, ההטרוסקסואל והקפיטליסט ( מאפשר לטקסטים מסוימים לזכות בערך חליפין סימבולי גבוה יותר, אך גם כיצד דוֹגמות אלה עצמן נתונות לתהליכים של שינוי, השתרשות וערעור . הדיון על הקנוניות מתרחש על כן בזירה ציבורית של מאבק תרבותי וקהילתי, ומושגיו הופכים לפלטפורמה ביקורתית המפעילה ללא הרף מנגנוני ניוד של קביעות אסתטיות, מנגנונים המונעים על ידי מוטיבציות שהן היסטוריות
|
|