מבוא יעל שפירא, עמרי הרצוג ותמר ס' הס

עמוד:10

קנוני ופופולרי 10 גבולותיו הקיימים של המחקר ולהרחיבו כך שיכלול את השדה התרבותי שבתוכו ממוקמת היצירה הספרותית, שדה של כוחות היסטוריים, פוליטיים, כלכליים וחברתיים . הרחבה זו של נקודת המבט התרבותית הייתה בעלת משמעות מכרעת עבור ההבחנה בין הקנוני לפופולרי ועבור הפרקטיקות המחקריות הנגזרות ממנה . היא הציבה שרשרת של אתגרים לתפיסה המהותנית המעמידה ביסוד ההבחנה בין ספרות קנונית לפופולרית הבדל אסתטי גרידא . על פי תפיסה זו, יצירות מסוימות — "יצירות מופת", "ספרות גבוהה", ה"קנון" — נבדלות מאחרות באיכויותיהן המיוחדות ) מורכבות, יופי, עומק, מקוריות, תובנה ( . ייחוד זה הוא שמעניק להן מעמד – על בקרב נכסי התרבות האנושית, והוא גם זה שמבטיח את העניין וההנאה המתמשכים שהן מספקות : הן "נצחיות", על – זמניות, ועצם הישרדותן לאורך זמן רב הוא משום עדות נוספת לעליונותן . סגוליותן האמנותית אף מבחינה בינן לבין צורות כתיבה אחרות, "בלתי ספרותיות" . בנקודת מבט זו כרוכה תכופות ראייה רומנטית של מעשה היצירה כמתבצע כביכול בתוך "בועה", במנותק מהשפעות סביבתיות, ובכפוף רק לצו חזונו של האמן – הגאון ; אגב, גם בהקשרים אחרים, כמו במחשבה הניאו – קלאסיציסטית שנגדה יצאו הרומנטיקנים, מושם דגש על ייחודו של האמן, אלא שזה נעוץ במאפיינים כמו השכלתו ובקיאותו בדוגמאות מופת מן העבר . כמו כל תפיסה של קנוניות, גם זו המתוארת כאן מוגדרת, במובלע או במוצהר, כנגד מגוון של "אחרים", שהבולט בהם הוא אולי הספרות המסחרית : מנקודת מבט זו, ספרות הנכתבת כדי להימכר היטב אינה עולה בקנה אחד עם אידיאל היצירה ה"טהורה" . התחשבות ברצונותיו של קהל הקוראים, ובייחוד כשמדובר בקהל גדול ומגוון, מכתיבה היצמדות לנוסחאות מצליחות ולא לקריטריונים אסתטיים "טהורים", למסורות עבר נשגבות או לקולו הפנימי של היוצר . למערכת הבחנות זו נלווית לעתים, במובלע או בפירוש, הבחנה בין קריאה "גבוהה" לקריאה "נמוכה", הנבדלות זו מזו במידת המאמץ והמיומנות שהן דורשות ובהשפעתן ) המיטיבה או 7 המזיקה ( על הקוראים . בערעור על תפיסה זו בעשורים האחרונים ניתן לזהות שני מהלכים : גבולותיו של שדה המחקר הספרותי נמתחו ואפשרו את כניסתם של טקסטים ומסורות שבעבר לא היוו מושא לדיון אקדמי ; המנגנונים המכוננים את ההבחנה בין סוגי ספרות שונים הפכו עצמם נושא לדיון ולניתוח . מדובר כמובן בתהליך משולב, שבו שני השינויים, המעשי והעקרוני, ניזונים זה מזה ומספקים זה לזה הצדקה תיאורטית ואמפירית . העניין המחקרי בקבוצות חברתיות מוכפפות, כמו נשים, מיעוטים ובני המעמדות הנמוכים, הפנה את תשומת הלב אל קולות שהקנון לא נתן להם ביטוי,

רסלינג


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר