הקדמה

עמוד:13

13 פסיכואנליזה ונוירו-פיזיולוגיה ולפרש ממצאיו לאורן של תובנות תיאורטיות מתחום הפסיכולוגיה . הגישה והרעיונות המבוטאים בטקסט אינם משקפים בהכרח זרם מרכזי בחקר המוח, אך לא יהא מופרך לחשוב שהם מייצגים רבים ( גם אם שקטים, מבחינת יחסי הציבור ) מקרב הנוירופיזיולוגים . סוגיית הרדוקציוניזם, מושג טעון שהגדרתו רופפת למדי, היא נושא מרכזי בכל דיון על קשרי הגומלין בין הפסיכולוגיה למדעים . הטקסט נוקט עמדה ביקורתית כלפי מיפוי נאיבי של מושגים פסיכולוגיים לפעילות מוחית זו או אחרת . אבל תהיה זו טעות לקרוא את החיבור כביקורת כלפי כל ניסיון רדוקטיבי שהוא למפות מושגים שונים מרמות ארגון שונות ; התובנות האינטלקטואליות היפות ביותר שיש למדע להציע הן תולדה של מיפויים מהסוג הזה . יש מה ללמוד מדיאלוג פתוח בין תחומי הידע השונים — תהיינה אשר תהיינה רמות הארגון הרלוונטיות — כל עוד נקפיד לכבד את ייחודיותו של כל תחום . הדרך לעשות זאת נכון כרוכה בהַפְשָׁטוֹת מהסוג המוצע בחיבור שלפניכם . תודות לעמיתיי ולתלמידיי בטכניון, וכן לעורכים ולמבקרים של הוצאת אוניברסיטת קיימברידג׳, על הערותיהם הכנות והחשובות לגרסאות קודמות, עוד פחות מוצלחות, של כתב היד . תודה לניצן לפידות קימלוב על תרגום הספר לעברית ולגילי תל אורן על העריכה הלשונית המוקפדת . תודה מיוחדת שלוחה לדניאל דגן, לארז בראון, לאסף גל, לרון מאיר ולנועם זיו על העידוד ועל הדיונים יקרי הערך לכל אורך תהליך הכתיבה . במעגל הקרוב, אני אסיר תודה לעדי על האהבה, ההשראה וההדרכה — הרגשית והאינטלקטואלית — בזמן הכתיבה ובכלל ; לבני נמרוד על תמיכתו, על עצותיו היקרות מפז, ועל הביקורות העדינות במשא ומתן הממושך שלי עם הנושא הזה ; לבני אומר שעמד לצדי בסבלנות, תמך והעניק מרחב וזמן . ולזכרו של דוד מלמד, שמעולם לא זכיתי לפגוש, על האוצרות שהפקיד בידיי .

רסלינג


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר