|
|
עמוד:12
| בונים סיפור 12 ושכוחה ההיסטורי של המילה הכתובה מושרש היטב בדי-אן-איי התרבותי שלה . עמנו מכונה גם "העם הנבחר", כלומר שבתודעתו הקיבוצית מזוהָה הספרות עִם הסגולה . למעשה, בחירתו על ידי האל נעשתה בשני מטבעות "מילוליים" : האחד של ברית המילה ( הקשר בין המשמעויות של "מילה" אינו מקרי, מה גם שבאותה הזדמנות העניק האל לאברם את שמו היהודי, בהוספת אות שהיא קיצור שמו של האל ) , והשני של הענקת טקסט כתוב : התורה . לזיקה מיתית חזקה זו יש גם ביטוי חילוני למדי : הפופולריות ההולכת וגוברת של הכתיבה בקרב הציבור . לפני שניגשתי לחיבור ספר זה, ערכתי סקר שוק קצר ולא מאוד אופטימי . שיערתי שמדף מדריכי הכתיבה עמוס לעייפה, אך להפתעתי גיליתי מצאי דליל, שלא לומר בלתי קיים . אפשר שתחקירי לקה בחסר, אך לא מצאתי ולו מדריך כתיבה סדור אחד פרי עטו של סופר ישראלי בעל שם, ואפילו נודע למחצה, ודאי לא מהעשורים האחרונים . אפשר שמדריכים כאלה נעדרים מהמדף כיוון שסופרים מסתייגים מחיבורם, שעשוי להיחשב כיומרני מחד גיסא, ולגלות את תכסיסיהם הכמוסים מאידך גיסא . ואולי משום שהדינמיקה של סדנאות הכתיבה בעלות המבנה ה"מסורתי" תוקעת טריז בחיבורו של מדריך כזה, שהרי בסדנאות כאלו המשתתפים קוראים מעבודותיהם ואז סופגים הערות אקראיות מהמנחה ומעמיתיהם . זו צורת עבודה אינטואיטיבית ואד-הוקית, שקשה לאגד ממנה עקרונות סדורים, מה גם שמשבשים אותה שלל מניעים זרים, רובם קשורי-אגו . וממילא לתגובות המשתתפים האחרים בסדנה אין תוקף רב, משום שאין להם השכלה בביקורת הספרות . היכולת להפיק מסדנאות אלו אוסף של כללי כתיבה תקפים, בקיצור, נמוכה מלכתחילה . בעיני, יעילותן של הסדנאות ה"מסורתיות" שנויה במחלוקת גם בגלל הכשל הלוגי שבבסיסן : בסדנאות אלו המנחה מתקן את הטקסט שנקרא בכיתה, ומצפה מהמשתתף שיסיק את הכלל שעומד מאחורי התיקון, כלומר שידע להחיל אותו מעתה על כל מה שיכתוב . זו התנהגות הגיונית לגמרי מצד המנחה, לרוב טיפוס אוטודידקט, שהאינדוקציה עבורו היא מה שהאזמל הוא למנתח . אך מה הבין מכך המשתתף ? לרוב אין כותבים אוטודידקטים נרשמים לסדנאות כתיבה, אלא לומדים בכוחות עצמם ומגיל צעיר מאוד . מי שניגש לסדנאות, עושה זאת כיוון שהוא מעדיף לימוד מוסדי כלשהו, או משום שלא ניחן ביכולת אינדוקטיבית גבוהה בתחום זה, או משום שהוא אוהב חברותא, או מכל סיבה אחרת . לחלופין, רבים מתלמידי סדנאות הכתיבה הם אנשים בגיל העמידה או הזהב, שפנו להעשיר
|
|