|
|
עמוד:14
איך נולד התנ״ך | 14 שלהם היא לספר היסטוריה . אני חושב שהמטרה העיקרית של התורה בחלק הסיפורי שלה היא לספק מצע סיפורי, בקווים כלליים, לאירוע המכונן של מתן התורה בסיני, ואי אפשר להתייחס אליה כמקור היסטורי ולנסות לאמת כל פרט ופרט שבה מבחינה היסטורית . עם זאת, בשונה מעמדתם של הרבה חוקרים, עמדתי היא שהסיפור של התורה הוא לא סיפור משולל ערך היסטורי והקשר היסטורי . אסביר למה כוונתי : אני מסכים לגמרי עם פרופסור ליבוביץ המנוח שהתורה לא באה ללמד אותנו היסטוריה ולכן אסור לשפוט אותה כפי ששופטים סיפור היסטורי . השאלה החשובה היא לא אם הסיפור התרחש או לא התרחש, אלא מהי המשמעות הרוחנית, הדתית, של הסיפור . ובכל זאת, לפי השקפתי, סיפור התורה נותן לנו, מה שהייתי קורא, "מיתולוגיה ישראלית של ראשית האומה" . אני רוצה להבהיר למה אני מתכוון כשאני אומר מיתולוגיה ישראלית של ראשית האומה . ואנחנו לא נכנסים כאן למתח הדתי בעניין הזה . לא, אנחנו לא נכנסים למתח הדתי ; אנחנו נדון בשאלת המתח הדתי מאוחר יותר . אני רוצה להסביר מה המשמעות של הביטוי שהשתמשתי בו, "מיתולוגיה ישראלית" . ברגע שאמרתי "מיתולוגיה ישראלית", חלקתי על דעתו של גדול חוקרי המקרא היהודים, יחזקאל קויפמן, שאני מכהן בקתדרה על שמו באוניברסיטה העברית . בעבורי אין זה דבר קל ערך לחלוק על קויפמן . מהי המחלוקת שלי ? קויפמן טוען שאחד ההבדלים החדים בין המקרא לבין התרבויות של העמים הקדומים האחרים במרחב של המזרח התיכון הוא, שבתרבויות האחרות יש מיתולוגיה ובמקרא אין מיתולוגיה . ולכן, ברגע שאמרתי "מיתולוגיה ישראלית" כבר חלקתי על קויפמן . אסביר מה אני מקבל כפי שהוא מהשקפתו של קויפמן, ומה אני מעדן או מחדד בעניין הזה . ודאי שקויפמן צודק באבחנתו הבסיסית,
|
|