|
|
עמוד:10
10 | פתח דבר ובהמשך בידי ד"ר רותי ג'קסון-טל, והמטבעות בידי ד"ר גבי ביכובסקי . בקריאת הכתובות ביוונית נעזרנו בד"ר לאה די סגני ובד"ר אבנר אקר, ובכתובות בערבית בד"ר תאופיק דעאדלה . מחקר ופרסום פסיפסי בית דיוניסוס ובית הנילוס בספר ובמאמר נעשו במשותף עם פרופ' רינה טלגם . 1 משלחת האוניברסיטה העברית זכתה לסיוע נדיב מגורמים שונים לאורך שנות עבודתה בציפורי . חשיפת הפסיפס הדיוניסי ב- 1987 התאפשרה בזכות תרומתם הנדיבה של אריקה ולודוויג יסלזון זכרם לברכה, שבעזרתם הוקם גם בניין הקבע מעל לשרידי הבניין הרומי ונפתח לציבור הרחב . לאריקה ולודוויג יסלזון שמורה זכות הראשונים בציפורי ואנו כמובן מכירים להם טובה על רוחב ליבם . הוצאת הפסיפס הדיוניסי ושימורו נעשו במימונם של פאולה וג'רום גוטסמן . החפירה בשנים 1991 – 1992 הסתייעה בתרומה מג'ק נאש באמצעות הקרן לפיתוח קדמת הגליל, אז נחשף בין השאר הפסיפס הנילוטי . משהסתיים פרויקט החפירה כחלק מפיתוח הגן הלאומי ( 1992 – 1996 ) במימון החברה הממשלתית לתיירות, זכתה המשלחת לתרומות בעיקר מגופים פרטיים . בסיוע הפדרציה היהודית בדטרויט התקבלו בין השנים 1997 – 2001 תרומות מדויד הרמלין ( 1997 ) , ויליאם מ' דוידיסון ( 1998 ) , ננסי וג'יימס גרוספלד, פני בלומנשטיין ודויד הרמלין ( 1999 ) , ננסי וג'יימס גרוספלד ( 2000 ) , והפדרציה היהודית בדטרויט והקרן לפיתוח קדמת הגליל ( 2001 ) . החפירה בשנים 2005 – 2010 לזכרו של ד"ר נועם שודובסקי מומנה בסיוע חברת DOAR לייעוץ משפטי ( 2005 – 2007 ) , האוניברסיטה העברית בירושלים ( 2005 – 2007 ) , קרן הרתה סטנגר ( 2005 ) , משפחת קאופטל ( 2006 ) וקרן ראסל ברי ( 2008 – 2010 ) . החפירות בשנים 2014 – 2017 נערכו לזכרם של אורסולה יוהנה ופריץ וורנר בלומנטל מפרת', מערב אוסטרליה, בתיווכו של מר סטיוארט סילברט . רשות הטבע והגנים ואנשי צוות הגן הלאומי ציפורי סייעו במהלך עונות החפירה הללו בדרכים שונות ובסיומן היו גם אחראים לשימור ראשוני של הממצאים בשטח . יעמדו כולם על הברכה . תודה שלוחה לביני שלו שעמד בראש צוות הפיתוח של הגן הלאומי ציפורי והיה אחראי להנגשתם של השרידים הארכיאולוגיים לקהל הרחב, ואף שמר על קשר הדוק עם המשלחת גם לאחר סיום הפרויקט במימון ממשלתי . ביני הבין את הפוטנציאל התיירותי והחינוכי הטמון בשרידיה של ציפורי ותר אחר אפיקים שונים שאפשרו לנו להמשיך בעבודה הארכיאולוגית במשך שנים רבות . כתיבתו של ספר זה החלה שעה ששהיתי במכון ללימודי העולם העתיק ( ISAW ) באוניברסיטת ניו יורק ( NYU ) ב- 2016 והסתיימה ב- 2019 בהיותי Leon Levy Foundation Professor of Jewish Material Culture ב- BGC ( Bard Graduate Center ) בניו יורק . השהות במוסדות המכובדים הללו משני עברי הסנטרל פארק, האירוח המכבד, הספריות הנהדרות שלהם והשיחות מעוררות המחשבה עם עמיתים בשני מרכזי המחקר תרמו רבות לאיכות הספר המציג את פירות עבודתי בציפורי . חובה נעימה היא לי להודות מקרב לב לשני המוסדות הללו על שהזמינו אותי להתארח בין כותליהם ועל שאפשרו לי להקדיש את זמני למחקר, לכתיבה ולהשלמת כתב היד לפרסום . תודה שלוחה לתלמידיי ד"ר שולמית מילר וד"ר אבנר אקר על שפינו מזמנם לקרוא את כתב היד, על שניכשו ממנו טעויות ועל הערותיהם המועילות והמחכימות . עליהם ועל שכמותם נאמר 'הרבה תורה למדתי מרבותַי [ . . . ] ומתלמידַי יותר מכולן' ( בבלי, מכות י ע"א ) . יבואו על הברכה גם הקוראים האנונימיים שבהערותיהם החשובות שיפרו את איכותו של כתב היד . ברור עם זאת שהאחריות לנכתב בספר זה היא עליי בלבד . 1 טלגם ווייס, הפסיפסים בבית דיוניסוס ; וייס וטלגם, בית חג הנילוס ופסיפסיו .
|
|