|
|
עמוד:10
10 ר ת ד ד ת ר מצב עניינים זה הציב לפני המדינה והנהגתה דילמה בין האינטרס המוסדי שלה כמנגנון מדינתי ובין האינטרס שלה לממש את המטרה הלאומית, כלומר לגבש את אוכלוסיית המהגרים היהודית לקולקטיב לאומי בעל זהות לכידה . האינטרס המוסדי הביא להסתמכות על מעמד הביניים המשכיל שמילא תפקיד חיוני בתהליכי בינוי המדינה והאומה, ואילו האינטרס הלאומי-זהותי דחף את המדינה והנהגתה לנסות למתן את האי-שוויון ביחסי הכוח בין האשכנזים ליוצאי ארצות האסלאם . הספר הוא חלק מניסיון לבחון את תהליכי מיסודו הפוליטי של רעיון ׳כלל ישראל׳ מנקודת מבט חברתית-כלכלית . הוא בודק את חתירתן של העיליות המקצועיות בעשור הראשון של המדינה לנצל את יתרונותיהן בסיטואציה ההיסטורית שנוצרה אז ולהעצים את פערי השכר בינן לשאר העובדים . מאבק זה נתקל בהתנגדות רבת עוצמה של השלטון . בהתנגשות בין שני הגורמים נחשפו תפיסות שונות ומנוגדות על התשתית החברתית- כלכלית הראויה בגיבוש הזהות הקולקטיבית של מדינת הלאום החדשה ועל הזיקה הראויה בין תרבות וזהות ובין חברה וכלכלה . לצד המתח שבין האינטרס המוסדי לאינטרס הלאומי-זהותי של המדינה התקיים מתח דומה בחברה עצמה, עד כמה שהיא נבדלת מן ׳המדינה׳ : בין מחויבות לאתוס לאומי מלכד ובין דבקות באינטרסים קבוצתיים . ׳החברה הקולטת׳ או החברה היישובית נחלצה זה עתה ממלחמת קיום אכזרית ומנתה כמחצית האוכלוסייה במדינת המהגרים, שנחלקה בין מהגרים ותיקים יחסית ובין מהגרים שזה מקרוב באו . המהגרים ׳הוותיקים׳ והנהגתם היו אמונים על אתוס לאומי ציוני שחייב אותם להכיל את העולים מארצות האסלאם בקולקטיב הלאומי שלהם . לעומת זאת האינטרסים הכלכליים שלהם טיפחו נטייה להתבדלות . הם והמחצית השנייה של החברה החדשה, ׳הנקלטים׳, עמדו לפני צורך דוחק להוכיח שהרעיון המסורתי, עתה הלאומי-מודרני, של ׳כלל ישראל׳, המקיף בצורה זו או אחרת את היהודים כולם לקהילותיהם השונות, וחל הן על ׳האשכנזים׳ הן על ׳הספרדים׳, אכן יכול להתממש בחברה פוליטית ( polity ) משותפת לכולם ובמדינת לאום בטריטוריה מסוימת . ההתמודדות עם האתגר חסר התקדים הזה נכרכה במאבקים חריפים
|
|