מבוא

עמוד:9

9 דמויות מופת : בין עולמות | אליהו ששון מדמשק לירושלים | ירון רן מחברת הפרוטוקולים של תנועת 'מכבי', שבלעדיהם קשה היה להבין את רוח התקופה . צרור מכתבים שהחליף ששון עם חברו פסח וחברים אחרים בדמשק היה המקור היחיד ללימוד קורותיו בשנים 1922 – 1927 . תודה מיוחדת אני חב לגברת שולמית אמיר - בתו של אהרון חיים כהן ז"ל, מדריכו ושותפו של ששון לעבודה בלשכה הערבית של המחלקה המדינית בסוכנות היהודית - שהפקידה בידיי את ארכיונו האישי . את התשתית הבסיסית על יהדות דמשק והסביבה החברתית שבה פעל ששון רכשתי ממורי ומדריכי פרופסור ירון הראל, חלוץ פורץ דרך בחקר יהדות דמשק במאות התשע עשרה והעשרים . עצותיו הטובות עמדו לי לא פעם להבנת מחשבתו ודרכי פעולתו של ששון במסגרת המפה הכוללת של אירועי התקופה . שלמי תודה אני חב לעובדי הארכיונים השונים שבהם נעזרתי, ובראשם עובדי הארכיון הציוני בירושלים, שם מצויים רוב מסמכיו של ששון . תודה מיוחדת נתונה לגברת סוזי סודאי, שהקדישה לי שעות ארוכות בפענוח כתבי יד בערבית וצרפתית . סבלנותה, השכלתה ואורך רוחה היו לי למשענת איתנה . ארגון יוצאי דמשק בישראל, יד יצחק בן-צבי, הארגון העולמי למדעי היהדות וחתנו של ששון, חיקי כספי, סייעו לי במימון המחקר שעמד בבסיסו של ספר זה . תודה ליעקב יניב, שקרא את הספר והעיר הערות . ואחרונים חביבים אחי, אמיר רן, שסייע לי רבות באיתור אישים שונים שפעלו בסביבתו של ששון, ורעייתי, נאוה רן, שללא סבלנותה ועידודה ארוכי השנים לא היה ספר זה רואה אור . מקורות המחקר מחקר יסודי על יהדות דמשק לא התבצע עד לסוף המאה העשרים . העיתונות והאקדמיה הרבו לעסוק בעלילת דמשק, שהתרחשה ב- ,1840 אבל לא מעבר לכך . פריצת דרך מהותית התחוללה עם פרסום מחקרו של פרופסור ירון הראל על יהדות דמשק בשנים 1840 – 1880 בספר 'ספינות של אש למערב' . הראל הוסיף נדבך נוסף למחקר יהדות זו במחקר משלים על היהדות הדמשקאית בראשית המאה העשרים, בספר שנשא את הכותרת 'דמשק נכבשה זמנית' . אליהו ששון, שנולד בראשית המאה העשרים, לא הרבה לספר על ילדותו . המקור העיקרי לסיפורי ילדותו הוא תוכנית הרדיו 'בית אבי' משנת ,1967 שבה סיפר ששון על ילדותו ונערותו בדמשק . מקור אחר הוא ארכיון 'אליאנס' בפריז, שאליו העבירו מורים מארצות שונות סקירות על התנהלות בתי הספר של הרשת . קילוחים דקים של מידע על הסביבה החברתית שבה חי ששון ניתן למצוא בסקירות שכתבו אברהם-אלמאליח בעיתון 'החרות' ויצחק שמי בעיתון 'הפועל הצעיר' . שניהם

יד יצחק בן-צבי


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר