מבוא

עמוד:13

13 א ו ב מ הוא עושה זאת בארבע דרכים : "שנוי הלשון עם שמירת הענין, שנוי הלשון עם שנוי הענין, תוספת לשון עם שמירת הענין, ותוספת לשון עם שנוי הענין" . 9 . מארבעה כללים אלה, נמשכים 32 נתיבים שונים, חלקם מובנים מאליהם, אך חלקם דורשים העמקה רבה על מנת לרדת לשורשם של דברים . חלקם נובעים מהפער בין שתי השפות, חלקם "להרחיק כל מחשבה בריבוי האלוהות", ויש גם את הרצון להימנע משאלות רטוריות, ( 'מי כמוכה באלים ה'' הוא יתרגם - לֵית בַּר מִינַך, אין כמוך ) , וכן את הרצון להימנע ממושגים מופשטים ( 'ותמלא הארץ חמס', יתרגם אונקלוס חֲטוֹפִין, כלומר עושי חמס ) . באחד הנתיבים הוא מכוון לדברי הרמב"ם במורה, וכותב : "שנויי הלשון להרחיק התארים, הפעולות, אשר יִיחוסן אל הבורא יוכל לְמעֵט כבודו והדרתו בלב ההמון" . והוא מביא כמה דוגמאות, למשל : 'וירח ה' את ריח הניחֹוח' ( בראשית ח' כ"א ) תרגם וקביל ה' ברעוא ית קרבניה . [ קיבל ה' ברצון את קרבנו ] . ועוד . 10 . כאמור, תפישתו של שד"ל היא שכוונתו העיקרית של אונקלוס במקומות בהם שינה את פשט התרגום היא לפרש את התורה ולהבהיר אותה על מנת לקרבה להמוני העם, בתקופה בה העברית נדחקה מפני הארמית, אשר הפכה לשפה המדוברת . גם הצורך לקרב את העם אל ההלכה היה חשוב לו . כך תרגם את 'לא תבשל גדי בחלב אימו' - "לָא תֵּיכְלוּן בשר בחלב" . 11 . . החוקרים מהדור האחרון מציינים כי שד"ל היה הראשון שניתח ניתוח שיטתי את כל הבעיות הכרוכות בפרשנות אונקלוס ומחלקים את 32 הנתיבות לשלושה נושאים ראשיים : כבוד ה', כבוד האומה וכבוד התורה . והרוצה להתעמק בכל שלושים ושתיים הנתיבות, מוזמן לצלול להקדמת שד"ל . * * * ולסיום המבוא המקוצר הזה : התנ"ך הוא הספר הנפוץ ביותר בעולם, המודפס ביותר, אך גם המתורגם ביותר . זכה התנך להיות מתורגם אינספור פעמים, לרוב השפות בעולם . החל מתרגומי העולם העתיק - תרגום השבעים ( ליוונית ) , אונקלוס, התרגום הירושלמי ואחרים ( לארמית ) , וכן התרגומים לשומרונית, ללטינית ועוד, ועד לתרגומים המפורסמים של מרטין לותר ( לגרמנית ) ומלך אנגליה ג'ימס הראשון ( לאנגלית ) . ועוד ועוד . ראשיתו של תרגום התורה בימי הבית השני, והמסורת ייחסה אותו לעזרא הסופר . גם המעבר של האותיות מעברית עתיקה לאותיות אשוריות מיוחסת לתקופת עזרא . שד"ל איננו מרבה לעסוק בנושא ההיסטורי באוהב גר, ומסיים את ספרו / מחקרו על אונקלוס במשפטי סיום, כמקובל :

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא