|
|
עמוד:14
14 מבנה הספר התפתחות התחום הרב-תרבותי היא דינאמית ומתרחשת בהתאמה למציאות המשתנה . כשהתברר כי עבודה פרטנית עם בני הנוער אינה מייצרת פתרונות מספקים, היה צורך להרחיב את היריעה ולאמץ גישות עבודה נוספות . שלושת הפרקים הבאים מציגים שלוש גישות עבודה כאלה . הפרק השלישי, עבודה רב-תרבותית בגישה קהילתית, מציג את הגישה שפתחה אופקים ושחררה כוחות חדשים . הגישה הקהילתית שמה דגש על עבודה במסגרת הקהילה של בני הנוער, זאת במטרה לבנות קהילה בטוחה לילדים ולנוער, ולהפחית לחצים ואי- ודאות . פרק זה מועשר בדוגמאות מניסיונו של התחום הרב-תרבותי בעלם ובמצוות "עשה" לעבודה קהילתית רגישה וכשירה-תרבותית . בעקבות גישה זו התפתח השימוש בעבודה קבוצתית, וזו בתורה שדרגה את העבודה עם בני נוער ועם בני משפחותיהם . הפרק הרביעי, עבודה קבוצתית בדגש רב-תרבותי, מציג את מטרותיה של העבודה הקבוצתית, עומד על יתרונותיה ועל סכנותיה לנער המתבגר ומציע כמה דוגמאות לעבודה קבוצתית מוצלחת מתוך הניסיון בשדה . הפרק החמישי, הרחבת מעגל העבודה הרב-תרבותית : עבודה עם משפחות, מציע דגשים לעבודה כשירה-תרבותית עם משפחות מקבוצות מיעוט, ועומד על הקשיים בעבודה שכזו, הן מצד ההורים והן מצד בני הנוער . השער השני — התפתחות התחום הרב-תרבותי — עוסק בהתפתחות התחום הרב-תרבותי בעמותת עלם מאז היווסדו ומציג את המודל היישומי המרכזי המשמש את העמותה לעבודה רב-תרבותית . הפרק השישי בספר מציג את ראשית התחום הרב-תרבותי בעלם, בעיצומו של גל העלייה הגדול מברית המועצות לשעבר בראשית שנות התשעים של המאה העשרים, ואת מימוש העקרונות הללו בתהליכי העבודה בתחום . תרשים זרימה מציג את התפתחות התוכניות השונות בתחום, עד למודל המרכזי, המשמש כיום לעבודה רב-תרבותית בעמותה, מודל מרכז המגדלור — מרכז נוער רב-תחומי . מודל זה מתואר בהרחבה בפרק השביעי, מגדלור — רשת מרכזים חברתיים-טיפוליים-חינוכיים לבני נוער בסיכון . הפרק השמיני, תחום הפנאי במרכזי מגדלור כשיטת התערבות טיפולית, מציג את אחת משיטות הטיפול המרכזיות המשמשות את התחום הרב-תרבותי, ועומד על יתרונות העבודה
|
|