|
|
עמוד:11
דברי מבוא 11 צורכות שירותי רווחה כדבר שבשגרה . במקרים כאלה יתקשו עובדים נטולי מודעות רב-תרבותית לאתר אותם ולהגיע אליהם . מתוך הכרה זו ניסתה עמותת עלם ללמד את עצמה ואת שותפיה לשמש כמודל לחיקוי באמצעות התחום הרב-תרבותי . אחת הדרכים המרכזיות להשגת מטרה זו הייתה כניסתם לעבודה של עובדי שדה דוברי שפה . מהלך זה, שאותו הובילה עלם באמצעות התחום הרב- תרבותי כנגד המגמות הרווחות, תרם להשגת הישגים של ממש בעבודה עם קהילות מקבוצות תרבותיות שונות וכיום הוא הולך ונהיה מקובל יותר ויותר . כיום אפילו מתעורר לעתים החשש כי הגענו אל הקיצוניות השנייה — וכי עיקר העבודה עם בני קבוצות תרבותיות שונות חוזר להיות בידיים של דוברי שפה . גם מנטייה הפוכה זו רצוי להיזהר — מן החזרה לתוך-תרבותיות ולא לרב-תרבותיות . בנימה אישית יותר — גם אני, שעליתי לישראל מאתיופיה בשנת ,1984 עברתי תהליך למידה מעמיק בהתמודדות עם האתגרים הרב- תרבותיים . מתוך שאיפה להביא לשינוי חברתי, אשר יתרום לקידום ולשילוב של אוכלוסיות חלשות בחברה הישראלית, כיוונתי את עצמי למחקר אקדמי גבוה, שהתמקד בקשייהם של בני נוער בסיכון בעלי רקע תרבותי שונה, ובהכשרה רב-תרבותית של עובדי הנוער . את תובנותיי משנות המחקר שילבתי בעבודת שטח חינוכית, חברתית וציבורית בעמותת עלם ומחוצה לה . בעלם הקמתי את התחום הרב-תרבותי במגמה להפוך את הארגון לגוף מוביל, שאת עבודתו מנחה הרגישות לאחר ולשונה . במהלך שנות פעילותי סייעתי לעמותה להפוך מארגון המטפל בבני נוער במצוקה לכוח מנהיג בשיטות ובכלים להתערבות ולטיפול בבני נוער, המשתייכים לקבוצות מיעוט בחברה הישראלית . לצורך העניין פיתחתי שיטות ותוכניות ייחודיות לעבודה עם בני נוער בסיכון בכלל, ובפרט בני נוער וקהילות מקבוצות בעלות שונות תרבותית . בין השאר ניהלתי וסייעתי לפיתוח תחום עבודת הרחוב עם בני נוער משוטטים וניידות הלילה של עלם, שהם אחד העוגנים המשמעותיים בתחום הטיפול במתבגרים במצבי סיכון . פיתחתי את "רשת מרכזי מגדלור" ( רשת מרכזי נוער ) , העוסקים בטיפול ובשילוב בני נוער בכלים לא מילוליים ; עבודה ייחודית עם מתבגרות יוצאות אתיופיה, חבר העמים, המגזר הערבי והחרדי ועוד . לצורך יישום
|
|