|
|
עמוד:10
10 דברי מבוא תרבותית לומד להכיר את עצמו מחדש ומצליח להתנתק מהפחדים המלווים בדרך כלל התמודדות עם "האחר" ו"השונה" . לא פעם אנו משתמשים בתירוצים, בסטיגמות ובדעות קדומות כדי להמשיך לטפל באנשים "כמונו" . אותו חשש מן האחר מוביל לכישלון כמעט ידוע מראש . עשייה רב-תרבותית מפוכחת ומודעת תאפשר לנו להתנתק מן הפחדים ולייעל את המפגש עם המטופל באופן שיתרום לו ולנו כאחד . הרי הטיפול בגובה העיניים איננו בגדר האפשר כאשר עיני המטפל עצומות . ספר זה מנסה אפוא לשמש אבני דרך לפעילות הרב-תרבותית ולהציע המשגה והנהרה לתפיסתה הארגונית . הספר מבקש לשמש כתשתית אידיאולוגית לעבודה עם בני נוער בסיכון, המגיעים מקבוצות תרבותיות ודתיות מגוונות . אני מקווה כי הוא ישמש בסיס לדיונים, תוכניות וכתבים נוספים בהמשך וינוצל ככלי עזר לעבודה יעילה יותר מול בני הנוער ומשפחותיהם במדינת ישראל, לא רק בקבוצות התרבותיות השונות, אלא גם בזרם המרכזי של החברה . לאחר יותר משני עשורים כראש התחום הרב-תרבותי בעלם, ובהסתכלות לאחור, ביכולתי להצביע על כמה מאפיינים שתרמו להצלחת פיתוח, הטמעה והנחלת עקרונות העבודה הרב-תרבותית בעבודה מול בני הנוער ומול ארגונים שותפים . המאפיין הראשון הוא ההבנה כי גיבוש מודעות רב-תרבותית הוא תהליך שנדרש לו זמן, נוסף על מחויבות רגשית וכנות מצד העובדים והמטפלים . תורת עבודה זו גובשה בתחילה במסגרת של עבודה תוך-תרבותית, שהתפתחה לעבודה בין-תרבותית, ואחר כך לגישה הרב-תרבותית המקובלת . גם בתוך הארגון נדרש זמן כדי להפנים את השינוי הנדרש ואת נגזרותיו והשפעותיו . מאפיין חשוב נוסף הוא ההכשרה . עמותת עלם ניסתה להשפיע לא רק בפיתוח תוכניות רב-תרבותיות, אלא גם בהכשרת אנשי מקצוע שונים . באמצעות התחום הרב-תרבותי ארגנה העמותה כנסים, ימי עיון, הכשרות והשתלמויות לגופים השותפים, עד לרמת אמהות הבית ממש . כל זאת במטרה להקנות ידע ומיומנות לעבודה עם הקבוצות השונות, ולייעל את עבודת שירותי הנוער . נקודה זו בולטת במיוחד במקרה של עבודה עם אוכלוסיות רב-תרבותיות מודרות, שאינן מודעות או
|
|