|
|
עמוד:9
דברי מבוא 9 התרבותית הזו אינה שלילית אלא חיובית — לשם יצירת חיים בחברה פלורליסטית ועשירה המגבשת את זהותה בתהליך דיאלקטי מורכב ומושכל . ישראל הרב-תרבותית של ימינו עדיין איננה מדינה פלורליסטית . קיים עדיין פער בין הדיבור לבין המעשה, אם כי פער זה בהחלט ניתן לגישור . בספר זה אנו מציעים נקודות משען לגישור כזה — אפשר לדבר בשפה רב-תרבותית, אפשר להכשיר אנשי מקצוע בעלי מיומנויות רב- תרבותיות, אפשר לספק טיפול רב-תרבותי רגיש וקשוב גם באמצעות עובדים שאינם מאותו המוצא כמו מטופליהם . בתקופה שעבדתי בעמותת עלם פיתחתי תוכניות רבות שפעלו בהיקפים משתנים בקרב כל הקבוצות התרבותיות המרכיבות את החברה הישראלית . נוכחנו לראות כי כוח הלמידה הוא חזק, וכי כל אדם יכול לסגל לו מיומנויות רב-תרבותיות — שפה, סובלנות וקשב . בספר זה ביקשנו לאגד את הניסיון ארוך השנים של התחום הרב- תרבותי בעמותת עלם בכלל ושל הניסיון שלנו בתחום הרב-תרבותי במסגרות מקצועיות נוספות, לשורה של עצות, תובנות ומחשבות . הספר מבקש להציע מודלים לעבודה עם קבוצות תרבותיות שונות, ומדגיש את ייחודה של כל קבוצה תרבותית בכל הנוגע למצב הנוער ולעבודת הנוער . לרוב מתמקד עולם עבודת הנוער ושירותי הנוער בעבודה מול בני הנוער המטופלים . התפיסה הרב-תרבותית מרחיבה את מעגל הטיפול . מתוך אמונה כי הילד אינו חי בחלל ריק, מקדמת התפיסה הקהילתית והרב-תרבותית גישה מערכתית מובהקת, המתחשבת בבני הנוער, בהוריהם ובבני המשפחה, וכמוהם בסביבת המגורים, בקהילה, בקבוצת החברים, ובמערכות החינוך והטיפול . מאפיין נוסף של התפיסה הרב-תרבותית הוא היכולת להתנתק לפרקים מן העולם הקליני לטובת טיפול פחות מילולי, המותאם לצורכי הפונים, לתפיסותיהם ולערכיהם . הגישה הרב-תרבותית אינה מתייחסת אך ורק למטופלים ולקהילתם . הצורך להתמודד עם שאלות של זהות, של תרבות ושל ערכים מעמת גם את עובדי הנוער עצמם, עם זהותם האישית והמקצועית ועם דעות קדומות וסטריאוטיפים שבהם הם מחזיקים . למידה דרך העבודה הרב-תרבותית פירושה גם למידה עצמית . העובד שעובר הכשרה רב-
|
|