|
|
עמוד:14
14 הקדמה תמונה 1 : סלמנדרה והזהו אדם ? ( גרסאות המקור ) לוי וק . צטניק מתארים באופן דומה למדי את תהליך כתיבת ספרם הראשון . בשנת ,1982 בריאיון עם רוסלינה בלב, מתאר לוי את הצורך שלו לספר : ״הצורך שלנו לספר היה כה עז עד שהתחלתי לכתוב את הספר עוד שם . . . אף על פי שידעתי [ . . . ] שעליי לזרוק אותן [ רשימות ] מיד, משום שאם ימצאו אותן ברשותי — הן יעלו לי בחיי . אבל כתבתי את הספר מיד אחרי שובי בתוך כמה חודשים : עד כדי כך בערו הזיכרונות הללו בתוכי״ ( בלפוליטי, ,2007 עמ׳ 126 ) . ובמקום אחר לוי אומר : ״חזרתי מן הלאגר עם משא, עם צורך פתולוגי ממש לספר״ ( עמ׳ 170 ) , והוא ממשיך, ״כתבתי בלילות, בהפסקת הצהריים : כמעט את כל הפרק ׳המזמור של יוליסס׳, כתבתי בחצי השעה, משתים-עשרה עד אחת . הייתי במין טרנס מתמשך״ ( עמ׳ 143 ) . כך, לפי לוי, נולדה יצירתו המפורסמת ה ז ה ו א ד ם ? בספרו האחרון בסדרת סלמנדרה, ה צ ו פ ן, מתאר ק . צטניק כיצד כתב את ס ל מ נ ד ר ה : ״בתוך שבועיים וחצי כתבתי ספר זה באיטליה ותכריך אושוויץ עדיין על גופי . ״ ק . צטניק כתב את הספר מתוך ידיעה ברורה שימיו ספורים, ״אני עצמי ידעתי שימיי ספורים . . . ביקשתי מן החייל הארצישראלי שטיפל בי : ׳אנא, מהר הבא לי נייר ועט . נדר נדרתי להם באושוויץ, כשעמדתי ליד האפר מאחורי הקרמטוריום׳ . . . שבועה זו עליי לקיים כל עוד נשמת חיים באפי״ ( ,1987 עמ׳ 29 ) . משמאל : כריכת הספר הזהו אדם ? ( Se questo è un uomo ) משנת 1947 . מימין : כריכת הספר סלמנדרה משנת 1946 . נראה כי מלבד הרגשת הדחיפות והצורך לספר ולשתף, השניים שונים ( כמעט ) 2 לחלוטין : כתיבתו של לוי, הכימאי, נתפסת כמודעת לעצמה, יש בה אירוניה, איפוק ודיוק, ואילו כתיבתו של ק . צטניק נתפסת כנטולת מודעות, רוויה בקיטש וגולשת לפורנוגרפיה ; הטקסטים של לוי מאפשרים, לפחות לכאורה, את עיבוד
|
|