|
|
עמוד:11
11 אז קדימה, אני מכריזה קבל עם ועדה : אתם, הגברים, נמאסתם עליי . כל הגברים, באמת ? כן, כל הגברים . באופן כללי, ההערכה שלי אליהם שואפת לאפס . זה אולי משונה, כי לכאורה אין לי שום הצדקה למאוס בהם, לשנוא אותם . הרי בכל זאת בחרתי להינשא לאחד מהם, ועד היום אני חייבת להודות שאני מאוד אוהבת אותו ( לבחירה זו, אגב, יש בכל זאת הקשר להכרזה שלי . אין לדעת איך היו נראים חיי היום, כאישה דו-מינית, לולא התמודדתי בשלב מוקדם מאוד בחיי עם הומופוביה של החברה והסביבה שלי ) . זה לא מונע ממני לשאול את עצמי מדוע הגברים הם מה שהם — יצורים אלימים, אנוכיים, בטלנים ופחדנים ולמה אנחנו, הנשים, חייבות לקבל ברוח טובה את כל המגרעות האלה — סליחה ! את הפגמים העמוקים האלה — בעוד הגברים חובטים בנו, אונסים אותנו ורוצחים אותנו . Boys will be boys — כ כ ה ז ה ע ם ב נ י ם . באשר לבנות, הן יהפכו לנשים וילמדו להסתדר עם זה, כי אין מוצא מן העולם הצר החובק את גורלנו בתוך כדור הבדולח המצוי בידי הפטריארכיה . נו, באמת, מה הבעיה להתאמץ קצת כדי לסבול כמה שריטות קטנות שלהם . . . בכל מקרה אין לנו ברירה . איזה מן נשים מתעלמות ממבטו החודר של גבר ? תבחרו : אחת שזקוקה לזיון טוב, לסבית או היסטרית .
|
|