|
|
עמוד:13
13 שליחות בלבן נוסף בדמות הרשויות המקומיות בערים הגדולות, שכל אחת מהן עיצבה לעצמה מתכונת ניהולית ושלטונית . ההתיישבות החקלאית התארגנה באופן חלקי במסגרת מועצות מקומיות, אך פעילותה העיקרית נעשתה מתוך הסתדרות העובדים הכללית ; חשיבותה נבעה מגודלה ומקשרי הגומלין שלה עם מפלגות הפועלים ( אחדות העבודה והפועל הצעיר ) , שהלכו והתחזקו בתקופת המנדט הבריטי ( פורת 1984 ) . ההסתדרות הייתה הגוף המגובש ביותר בארץ מבחינה ארגונית . חוקת יסוד מפורטת קבעה את דרכי פעילותה : ועידה שהייתה הגוף המחוקק והמייצב, מועצה והוועד הפועל . עיקר כוחה של ההסתדרות בא ממפעליה המשקיים : המשביר המרכזי, סולל בונה, בנק הפועלים, מרכז חקלאי ותנובה . הכללת קופת חולים בהסתדרות אפשרה מתן שירותים רפואיים לחבריה ושימשה כלי למיסוי וארגון . כוחה הכלכלי של ההסתדרות הלך וגדל בשנים הנדונות, בין 1940 ל- 1948 ( נאור וגלעדי 1990 ) . בעוד שארגונים יהודיים בעולם נערכו לתגובה עם עליית הנאצים לשלטון, המוסדות הלאומיים בארץ התלבטו תחילה באשר לדרכי תגובתם . ראשי התנועה הציונית בארץ ראו במאבק על עלייתם של יהודי גרמניה גורם מזרז לעלייה ולהקמת הבית הלאומי ( גלבר 1990 ) . ואכן, בשנים 1933 - 1936 התרחשה העלייה הגדולה ביותר בתולדות המפעל הציוני שלפני הקמת המדינה, בעיקר מגרמניה, אוסטריה ופולין . בשנים אלה עוצבה מחדש דמותו של היישוב בארץ - המצב הכלכלי השתפר והרכב האוכלוסייה השתנה . מגרמניה עלו כ- 55,000 איש, בהם רופאים רבים . הגידול המהיר של היישוב ניכר לא רק במספר העולים אלא גם בהיבטים האיכותיים של היישוב היהודי שהתגבש בארץ ( נאור וגלעדי 1990 ) .
|
|