|
|
עמוד:14
14 משה שמש שבהם דנה הטרילוגיה הייתה, לעיתים קרובות, שונה לגמרי מההערכה בזמן האירועים עצמם, כפי שסוכמו בדוחות הדיפלומטיים, בספרי ההיסטוריונים או בסקירות המודיעין וההערכות שגובשו בזמן האירועים או בסמוך אליהם . כיום יש בידנו ידע טוב יותר על תוצאות של תהליכים, נכונותן של הערכות מצב או הערכות אד הוק שניתנו בזמן האירועים על ידי מדינאים, אנשי אקדמיה ואפילו המעריכים של גופי קהילת המודיעין . מכאן גם חשיבותה של הביקורת הנמתחת על הערכות אלו, שלעיתים נראות אנכרוניסטיות . בנוסף לכך, אנו למדים על הלקחים שניתן להפיק מתהליכים עבָרו ועל המסקנות שאנו יכולים להסיק מהם . לאור כל זאת, ובפרספקטיבה היסטורית של כמה עשרות שנים, ניתן כיום להעריך ולשפוט טוב יותר ובאופן מדעי יותר את האירועים וההערכות של התקופה הנסקרת . להלן קווים מאפיינים למסגרת הקונצפטואלית-מדעית של המחקר הנוכחי ומסקנותיו : ( א ) המחקר מציב במרכזו ולכל אורכו את התפיסה בדבר הקשר ההדוק בין התפתחות הסכסוך הערבי - יהודי ( ציוני ) ואחר כך הערבי - ישראלי, לבין התפתחותה, תוכנה ומרכיביה של התנועה הלאומית הפלסטינית מראשית צמיחתה במחצית הראשונה של המאה הקודמת ועד לימינו . מחקר על הבעיה הפלסטינית ( או התנועה הלאומית הפלסטינית החדשה ) , ללא מחקר על הרקע הערבי והעמדה הערבית בסכסוך הערבי - ישראלי, הוא כמו עץ בלי שורשים, ולהפך, חקר הסכסוך הערבי - ישראלי ללא חקר הסוגיה הלאומית הפלסטינית לוקה גם הוא בחסר . המחקר הנוכחי סוקר, אפוא, את עמדת מדינות ערב בסוגיה הפלסטינית, ודן בפרט בשאלת המחויבות הערבית להגדרה העצמית של העם הפלסטיני . חוקרים של התנועה הלאומית הפלסטינית - פלסטינים ולא פלסטינים - נוטים לחקור אותה מנקודת מבט אתנוצנטרית, המציגה את התפתחות התנועה הלאומית הפלסטינית והישגיה, מתוך התייחסות מיוחדת להתעוררות הלאומית הפלסטינית, שלדעתם כפתה את עצמה על העולם הערבי, וכתוצאה מכך גרמה לשינויים בעמדה הערבית והבין-לאומית . לעומתם, מחקר זה מנסה לבחון את התפתחותה והישגיה של התנועה הלאומית הפלסטינית בצורה אינטגרטיבית, המתייחסת להשפעות ההדדיות בזירה הערבית של הסכסוך הערבי - ישראלי ושל התנועה הלאומית הפלסטינית . המחקר מצביע על כך שהתפתחות הבעיה הפלסטינית, במובן של תנועה לאומית, לכדי הגדרה עצמית, קשורה בטבורה בהתפתחויות שחלו בסכסוך הערבי - ישראלי בחזקת שני צדדים לאותו מטבע .
|
|