|
|
עמוד:14
14 אורי רם הכוח המניע של המהלכים המתוארים לעיל הוא הגלובליזציה, שהיא בראש ובראשונה תהליך כלכלי וטכנולוגי . הלוקליזציה היא תגובת – נגד, מהלך נגדי, המופיע במישור של שייכות ותרבות . המונח המשולב "גלוקליזציה" מצביע, אם כן, על הדיאלקטיקה שבין התהליך ומהלך – הנגד . ככלל, מושג ה"גלובליזציה", כמו גם המושג המרקסיסטי של "המערכת העולמית" של עמנואל ולרשטיין אשר קדם לו והניח למעשה את יסודותיו, מאתגר את מושג ה"חברה" בעלת הזהות והגבולות המוגדרים . ולרשטיין הציע לחשוב על המושג "חברה" כעל יחידה שמתקיימים בתוכה חליפין חיוניים, והוא הסיק מכך שמדינות – הלאום, שאותן מזהים בדרך כלל כ"חברות", אינן אלא יחידות – משנה בתוך מערכת עולמית בלתי שוויונית . במערכת זו ההתפתחות הכלכלית, המבנה החברתי ודפוס המשטר נובעים דווקא ממערכת היחסים הכוללת ומן המיקום היחסי בתוכה, ולא מתוך התפתחויות אימננטיות לכל אחת מיחידות המשנה . וכך המדרג המעמדי התוך – חברתי המרקסי — הון, עבודה ומעמד בינוני — שודרג על ידי ולרשטיין לרמה העולמית כמדינות ליבה, שוליים ורובד ביניים בהתאמה ) Wallerstein 1974 ( . אנטוני גידנס מציע לחשוב מנקודת מבט ובריאנית, המשלימה את זו המרקסית והמדגישה את אמצעי השליטה ולאו דווקא את אמצעי הייצור, על התנאים המקשרים נוכחות והיעדרות בפעולה חברתית . הדינמיות של המודרניות נובעת מהיכולת לקיים יחסים חברתיים בין נוכחים ונעדרים ) למשל באמצעות המערכת הבירוקרטית המבוססת על טכנולוגיית הדפוס ( . הדינמיות המועצמת של הפוסט – מודרניות ) או המודרניות הגבוהה, השנייה או הרפלקטיבית, כפי שכונה העניין בספרות ] 1994 Beck [ ( , נובעת מהיכולת המוגברת להפוך את הנעדרים ) פיזית ( לנוכחים ) וירטואלית ( ) למשל באמצעות תקשורת אודיו – ויזואלית המבוססת על מתודה דיגיטלית של עיבוד מידע וטכנולוגיה לוויינית של תמסורת ( . לפיכך את הגלובליזציה מגדיר גידנס כהמרצה של יחסים חברתיים כלל – עולמיים, תוך כריכה יחדיו של מקומות מרוחקים, באופן שהתרחשויות מקומיות מעוצבות על ידי אירועים המתרחשים במרחק קילומטרים רבים ולהפך ) 1990 Giddens ( . המגמה הגלובלית והמגמה הלוקלית שוחקות את מדינת – הלאום על שני מרכיביה : המרכיב המוסדי – ארגוני — המדינה והמרכיב התרבותי – קהילתי — הלאום . אך בעיקר הן שוחקות את המקף המחבר שב"מדינת – הלאום", מקף האמור לתת תוקף להתאמה המלאה הקיימת כביכול בין ההיבט המוסדי להיבט התרבותי ובין המסגרת המדינתית לחברה ולכלכלה . המדינה נשחקת משום שגבולותיה הטריטוריאליים חדירים ל"סיגנלים" הזורמים בערוצי הרשתות העולמיות . הלאומיות מתעמעמת משום שקיבועיה האידיאולוגיים נבקעים על ידי מסרים מבחוץ וזהויות מבפנים, שאינם ניתנים לעצירה או להכנעה ) או שהם ניתנים, אך במחיר גבוה של דיכוי אנושי ופיגור חברתי ( . נוצר מצב חדש שבו המדינה נחלשת, הלאומיות מתעמעמת, והחפיפה בין השתיים מתרופפת . מדינת – הלאום, שבעבר נחשבה ליחידה לכידה אחת, נתונה עתה
|
|