|
|
עמוד:14
עידן ירון 14 גם מתוך עמדתו של ז'אק דרידה, אבי הדקונסטרוקציה, הגורס כי "הבחנות ניגודיות" כמו זכר / נקבה, לבן / שחור או תרבות / טבע מכוננות את השיח במטאפיזיקה המערבית . הבחנות אלה שאנו חיים לאורן הן למעשה "מינִי היררכיות", שהמונח הראשון בהן ) למשל זכר, לבן או תרבות ( נחשב בדרך כלל עדיף על פני זה האחרון ) למשל נקבה, שחור או טבע ( . דרידה שם לו למטרה להראות שניגודים אלה אינם ייצוג אמיתי של מציאות חיצונית כלשהי, כי אם מבנים שיצרנו כדי להסדיר את חשיבתנו . הוא משיג מטרה זאת בהדגמה המראה שאף לא אחד מניגודים אלה הוא למעשה "ניגוד מושלם", אלא הם "משלימים" זה את זה . ניגודים הם מאוחדים מעצם טבעם, מכיוון שהם תלויים אינטגרלית זה בזה . אין זהות מוחלטת, אין דבר שהוא "עצמו" מעצם היותו, דבר אינו מתקיים מחוץ למערכת ההבדלים ) differences ( ; לפיכך, למונח השני בכל זוג מעין זה יש זכות שווה להיות "תנאי של אפשרות" ) condition of possibility ( למערכת כולה . 15 אפשר לסכם ולומר שדרידה מציע למעשה מעבר ממצב שבו רמה היררכית אחת ) כמו זו הטבעית או הנקבית של בית השימוש ( נשלטת לכאורה על ידי רמה היררכית אחרת ) כמו זו התרבותית או הזכרית שלו ( למצב שבו שתי הרמות ) הטבעית / הנקבית והתרבותית / הזכרית ( מקיימות תלות הדדית זו בזו באמצעות ה"רווח" או "המערכת" המכילה את שתיהן כאחת . * * * בית השימוש — המזוהה בתרבותנו עם הטבעי או הנקבי — נחשב אובייקט נחות ונחבא אל הכלים . עם זאת הוא עשוי לשמש מיקרוקוסמוס של החברה שבה הוא שוכן אחר כבוד . למרות תפקידו האינסטרומנטלי הוא משקף נאמנה יחסים ודפוסים חברתיים, התפתחויות כלכליות וטכנולוגיות, גילויים תרבותיים ועוד . מתוך הסתכלות בוחנת במיקרוקוסמוס של בית השימוש אבקש להשיג תובנות מַקְרוֹקוֹסמיוֹת . בהתאם לכך, החיבור עוסק במבנה השטח שלו באובייקט מוּחשי מעשה ידי אדם — בית השימוש ; ואילו במבנה העומק הוא משוּקע בסובייקטים מופשטים : נבכי התרבות והאקולוגיה של הנפש . * * *
|
|